מלבי"ם על ויקרא, ויקרא שנב
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 352
Open in the reader →1ואת אשר חטא מן הקדש ישלם...ונתן אותו לכהן: ידוע שדרך הלשון העברי להקדים תמיד את הפעל אל השם, בפרט בפעלים המסודרים זה אחרי זה. והיה ראוי לאמר "ושלם את אשר חטא מן הקדש". ומבואר אצלינו תמיד שבכל מקום שיקדים את השם אל הפעל בא לבאר איזה גדר ודיוק בהשם (או איזה הפוך וסתירה וכיוצא וכמ"ש באילת השחר פרק יב). ומזה הוציאו חז"ל שגם פה הקדים את השם לדייק בו בפרטות – את אשר חטא דוקא ישלם, רוצה לומר שישלם את הקדש שחטא בו; אם הוא מקדשי בדק הבית יתנהו לבדק הבית ואם מקדשי מזבח לקדשי מזבח וכדומה. וזהו שאמר לאותו הקדש. וזה הורה בקדימת השם - שהתשלומין לבד אינו מספיק, כי צריך לתקן את אשר חטא מן הקדש והחסיר בו (כי 'חטא' הוא מענין חסרון בכל מקום כמו "והייתי אני ובני שלמה חטאים"). וזה על ידי שיחזיר לאותו הקדש ממש.