מלבי"ם על ויקרא, ויקרא שנג
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 353
Open in the reader →1ואת אשר חטא מן הקדש ישלם: כבר בארנו למעלה (סימן קצד) שפעל 'חטא' יבא אחריו תמיד שימוש הב' לציין העצם שבו חטא. וכל מקום שבא שימוש המ"ם מורה הקצתית כמו שכתבנו למעלה (סימן ?). וכן משה שלא אמר "אשר חטא בקודש" למדו דאף שחטא במקצת הקדש - בפחות משוה פרוטה, אף שאין בו מעילה - חייב בתשלומין. ובמה שאמר מנין שמשלם חומש ואשם וכולי פירש רבי הלל שרצונו לומר שישלם קרן וחומש על פחות משוה פרוטה. וזה אינו כמו שאמר הרמב"ם (פ"ז מהל' מעילה ה"ח). ובירושלמי פסחים (פ"ב ה"ג) ??? ואת אשר חטא מן הקדש ישלם פרט לפחות משוה פרוטה אית תנויי תני לרבות לתשלומין מ"ד פרט לפחות משוה פרוטה לקרבן מ"ד לרבות לתשלומין. לפי זה נראה דגורס בהספרא מנין שאינו משלם חומש ואשם על התשלומין הללו - ר"ל על פחות משוה פרוטה. והוכיח זה ממה שכתב "ואת אשר חטא מן הקדש ישלם" שרק לענין תשלומין צריך לשלם גם "מן הקדש" שהיא מקצתו, פחות משוה פרוטה, אבל לקרבן שהזכיר תחלה צריך פרוטה דהא אמר "נפש כי תמעול מעל וחטאה..והביא את אשמו" – הרי דוקא אם מעל יביא אשם ואין מעילה פחות מפרוטה, ודין החומש כדין האשם בכל מקום. ולפי גריסת ספרינו נראה לפרש שלמד שישלם חומש ואשם על התשלומין - רוצה לומר אם מעל אחר כך בתשלומין הללו [וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מהל' מעילה)] והחומש הרי הוא כתחלתו הקדש, ואם נהנה בו - מוסיף חומש על חומש. ולמד זה ממה שכתוב "מן הקדש" בה' הידיעה שמרמז על קדש האמור בפסוק הקודם שהוא האשם שמביא; אם חטא בו - ישלם. והוא הדין אם חטא בחומש, ששניהם דין אחד להם.