משאת משה על אסתר א:ז

1והשקות וכו' הנה אומרו ביין כיד המלך מה שלא אמר כן באוכל הלא יפלא כי הנה א' מעשירי עם יספיק לרוות יין אל עם רב ואין ספק כי זה הכריחם לרז"ל לומר שהביא לכל א' וא' מיין עדינתו ולדבריהם לא יהיה אומרו כיד המלך אל הפלגת עושר הוצאת היין רק שהביא יין מלכותו כלומר כיד המלך שהוא קכ"ז מדינה שידו מושלה לו מכלם הביא יין לעשות כרצון איש ואיש: עוד אפשר כי גם בזה בא להורות רוב עשרו שעם היות כל השקותו בכלי זהב היו כלים מכלים שונים ואשר שתו בו פעם א' לא ישנו בו כי יביאו אחר במקומו כנז' בתרגו' ירושלמי וכרז"ל וז"ל מי שהיה שותה בכוס לא היה שותה ושונה אלא כיון שהיו שותי' היו מכנסים אותו ומוציאי' אחרים ולזה אין ספק היה צורך הון רב במאד מאד כי רב מאד מחנה המסובין ואם על כל כוס וכוס שישתה כל איש מהם היו מחלפי' כוסות זה תהיה הפלגה עצומה עד מאד ע"כ היה אפשר לומר כי אין זה רק מבלתי היות היין רב ומעט היו השותים ועל כן יספיקו הכלים בהשנותם ע"כ אמר ראה כי היו משני' הכלים בכל שתי' עם היות יין מלכות רב כיד המלך כי זה הוראה על רוב עשרו כעפר בצר כי עם היות כלי זהב כלם ומשני' אותם על כל שתיה עם היות יין מלכות שרבים שתו ורבי' ישתו יותר מדאי כי יערב למו וגם רב כיד המלך עם רב ז' ימים ולא נעדר מתת חלופיהן וחלופי חלופיהן זהב: עוד יתכן ויותכו בו כל תיבות הכתוב והוא כי הנה יקרה ימשוך ידו מלשתות איש מהמסובין כי יבוש לשלוח ידו אל מזרקי יין עד ישקה אותו א' מהמשקים אשר על השלחן ויקח מידו ויש כי גם שישתה על ידו או ע"י זולתו לא ירבה לו רק פעמים שלש כדרכו בביתו או יותר מעט אך תתעורר תאותו להוסיף על מנהגו כי יתן בכוס זהב עינו ומה גם אם יהיה מצוייר כפתורים ופרחים כי תאוה נפשו לשתות בו ואף גם בזאת אפשר יקוץ ברבוי אם לא שיהיה היין משובח מאד אך אם הוא מיין הרקח העולה על שלחן מלכים לא ישוב ידו מבלע עד בלי די אמר כי כל התנאים האלה נוסדו יחד במשתה הזה ומה גם על פי המכוון הנזכר. על האי אמר והשקות כי צוה המלך לא יחצו עד ישלח איש בכוס ידו לשאוב יין רק והשקות על ידי משקים וזה אומר והשקות ולא אמר ושתות. ועל הב' אמר בכלי זהב ולהיות שגם בהיות הכלים חשובים אחרי שתותו בם זה י' פעמים תקע נפש מחשוק בהם ולא ירבה לשתות יותר מדאי משא"כ אי יחליפו ויביאו לפניו עוד כלים רבים ונכבדים מהם כי אז תגל נפשו ותכסוף לשתות על כוס וכוס תלי תלים לז"א כי גם זה היה שם שהיו כלים מכלים שונים ועל הג' אמר ויין מלכות שהוא המשובח והמיוחד למלכות ולהיו' שיקרה במשתאות יביאו יין משובח ומשומר בתוך יינות הבאים אך מעט מזער ויהיה להם יין רב משאר יינות ועל כן לא ירבו לשתות כי לא כל אדם זוכה יתנו לו מיין הרקח עד מלאת ספקו ומי ומי הזוכה בד' כוסות ממנו לז"א כי פה לא היה מיין המשובח שיעור קטן רק רב כיד המלך למען ימצו ישתו עד בלי די ויהיו כגן רוה. והנה ארז"ל כי לכל א' היו נותנים יין גדול בשנים ממנו ואפשר יצא להם מלשון רב ולא אמר הרבה כי כן דרך רז"ל בכל לשון רב לדרוש לשון רבנות או גדולה מהטעם הזה כנודע לבקיאים בדבריהם ופה ראו כי לא יתכן לשון רבנות על כן דרשו לשון גדולה שהיין רב וגדול ועל מי היה גדול הוי אומר על השותה אותו שהיה גדול הימנו בשנים ובכלל דבריהם נתנו טעם גם כן אלא אמרו כיד המלך על היין ולא על האוכל כי לא דבר רק הוא כ"א גדול מאד כיד המלך לתת לכל איש ואיש יין גדול הימנו בשנים.