משאת משה על אסתר ה:א
משאת משה על אסתר · Masat Moshe on Esther 5:1
Open in the reader →1הנה מלת ויהי מיותרת ומהראוי יאמר ביום הג' וגו' אך ויהי מורה על הויה שנתחדשה ועוד שהיל"ל בגדי מלכות שע"כ הוצרכו רז"ל לומר שנתלבשה רוח הקודש שהוא מלכות שמים וגם מה ענין ותעמוד בחצר וגו' כי לרז"ל הוא שהתפלל' שם בעמידה. אמנם יאמר ותלבש וגו' כענין מז"ל על פ' צדק לבשתי וילבשני שארז"ל אני הייתי מתלבש בצדק והצדק מתלבש בי כי הייתי נאות אל הצדק והצדק נאות אלי כאדם שהוא נאה ללבושו ולבושו נאה לו ועד"ז יאמר ויהי ביום הג' וגו' לומר הנה עד כה היה המלכות בלתי נאות לאסתר למה שהית' גולה וסורה ככל נשי ישראל אשר בגלות מדי ואיכה תצלח למלוכה כי ע"כ בעיני מרדכי יפלא והיה יום יום מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת מה יעשה בה כי לא על חנם הגיע למלכות ובראותו רעת המן האגגי אז אמר לה ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות כנ"ל שאמר מאין ולאין הגעת למלכות וכל ישראל בגלות אך אין זה רק לעת כזאת שתגן בעד בית אביך ותסתכן עליהם ולכן אמר שכל הגיעה למלכות לא היה צודק אליה רק אל עת כזאת שתסתכן בעד ישראל נמצא שעד העת ההיא לא היה המלכות נאות אליה ומתלבש בה וזהו ויהי ביום הג' שהלכה ותסתכן בעד עמה אז קנתה הוי' חדשה והיא ותלבש אסתר מלכות כי אז נתלבשה מהמלכות ויהי נאות אליה למה שלעת כזאת הגיעה למלכות מש"כ מתחלה שהיה לה המלכות כדבר מושאל ולא צודק אליה ומה עשתה בהגיעה אל החצר הפנימי אשר שם גבול היות בן מות אשר לא יקרא ויבא כאומר כל איש ואישה וגו' אחת דתו להמית עמדה נצבת ולא הלכה למען יראנה המלך ויתן אל לבו לאמר הלא אם העדר צניעות גרם לה לבא למה זה עומדת ואינה באה מיד פנימה ולמה לא עמדה מלכת טרם הגיעם אל החצר הפנימי אך אין זה רק כאומרת הנה הגעתי אל גבול אשר הבא בו הוא בן מות לכן אם טוב בעיניך הנני אמות טרם אתקרב פנימה ובזה תוסר מנגד עיניו מה שאמרו רז"ל שאמר חבל על דאבדין כי ושתי לא רצתה לבא וזו באה אלי מעצמה אך בעמד' יאמר אם בלבה היה לבקש את דודה למה לא באה ותאבה למות שמה אך הלא דבר הוא ונפשה מרה לה ותתצב כאומר מתה אנכי והוא יתברך ברוב רחמיו עליה ועל עמו ראה והתקין יהיה המלך יושב נוכח פתח הבית שיראה פניה בעצמו ולא על פי מגיד לאמר הנה אסתר עומדת בחצר כי בראות פניה טרם ידברו אליו דבר ותשא חן וחסד לפניו כי חוט של חסד משוך על פניה וכל לשון תקום אתה לדבר סרה תאלם אך אם לא היה רואה פניה רק נודע לו על פי מגיד אז לא יבצר מהעומדים לפני המלך להשטין על דעיילה בלא בר וגם לא יהיה חינה בעיניו כי לא ראה פניה ע"כ מה' יצא והי' המלך יושב נוכח פתח הבית שיראנה מיד וע"כ ויהי כראות וכו' נשא' חן בעיניו מש"כ אם לא היה רואה פניה כאמור: