משאת משה על אסתר ד:יז
משאת משה על אסתר · Masat Moshe on Esther 4:17
Open in the reader →1ויעבור מרדכי וגו'. אמרו רז"ל שעבר וצם ביום ראשון של פסח כמאמר אסתר אליו כי אם אין ישראל אין פסח ואין תורה אלא שלדעת המתרגם יום ראשון של פסח היה ראשון לג' הצומות ולדעת המדרש היה אחרון ונתלה המן ממחרת הפסח אך דעת המתרגם יצדק יותר כי הלא בי"ג לניסן נקראו סופרי המלך ותנתן דת בשושן ויצא מרדכי ברחוב העיר ויזעק זעקה גדולה וגו' ויוגד לאסתר ויארכו הדברים עד צותה עליו ע"ד הצומות ולא יתכן שהיה היום ההוא שהוא יום י"ג לניסן בכללם שהרי כבר עבר מקצת היום ומה גם למ"ש ז"ל שהיו מקבלים הצום מבע"י וא"כ גם אם נאמר שהחלה מיד ביום י"ד א"א היה יום אחד של פסח שלישי לצומות ואפשר להפך בזכות המדרש לומר כי טרם יקראו סופרי המלך ביום י"ג היתה הסכמת מלך והמן מיום י"ב לעשות הדבר אלא שאיחרו וכתבו הספרים ביום י"ג והיה כי הוקשה להם או' ומרדכי ידע את כל אשר נעשה כי מה ידע ולא ידעו הכל אך הוא שידע מתחלה ביום י"ב באמור המן למלך ישנו עם וגו' והסכים המלך עמו טרם יכתב ויתפרסם ביום י"ג וגם שנאמר ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן נתן לו להראות את אסתר אפשר שביום י"ב טרם יקראו סופרי המלך בי"ג נתן דת בשושן כי לא היה ענין סופרי המלך כ"א לשאר מדינות המלך ובזה היה יום ראשון של פסח ג' לצומות וישבות המן ממחרת הפסח: וע"ד הפשט יאמר ויעבר וגו' לפי דעת המתרגם ונדקדק אומר כפל ולא אמר כל אשר וגו' והוא כי היא אמרה לך כנוס וגו' שילך מיד ביום הי"ג לקבצם מיד ויתחילו הצומות מי"ד ואילך והוא עבר ולא התחיל הצומות רק מט"ו וז"א ויעבור מרדכי שעבר מאמרה בצד מה ובבחינה אחרת ויעש וגו' וזהו ככל בכ"ף הדמיון ככל ולא כל בעצם והיה דעתו למען יכינו עצמם ביום י"ד בקדושה וטהרה כראוי ולמרז"ל שאליהו צוה לי להתפלל מיד כי מרע"ה היה מתפלל לעומתו וכמאמר מרדכי כ"א החרש תחרישי בעת הזאת שמורה שהיה הדבר נחוץ בזה יאמר ויעבר שעבר על צווי אליהו ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר להאריך ג' ימים ובאומר ויעש וגו' כיון שלא חש אל הכבוד ויעש בעצמו לכנסם ולא על ידי שליח כמאמרה אליו לך כנוס וגו':