משאת משה על אסתר ז:ג

1ותען אסתר המלכה וגו'. הנה אמרת שאם היא שאלה שהיא קלה אין לה גבול כי אם תנתן לי כלה ואם בקשה שהיא דבר גדול שצריך בקשה לא תנתן רק עד חצי המלכות והנה לי שאלה גם בקשה. ועל הא' אמרה אם מצאתי חן בעיניך המלך ועל הב' אמרה ואם על המלך טוב ופירשה האחד תנתן לי נפשי בשאלתי שחוזר על אם מצאתי חן בעיניך המלך והשנית שאמרתי ואם על המלך טוב הוא ועמי בבקשתי. והענין כי אמרה בלבה הלא אין חבוש מתיר עצמו ומה גם את אחרים עכ"א תנתן לי נפשי תחלה בשאלתי ואח"כ שאהיה חוץ לסירה ועמי בבקשתי עוד הוראת חסידותיה והוא כי גדלה בקשתה על עמה מעל עצמה כי לא אמר' ונפש עמי בבקשתי כאשר אמרה תנתן לי נפשי והוא כי אמרה על הנוגע אל עצמי תן לי הנפש בלבד גם שאשאר שפחה וזהו תנתן לי נפשי אך על עמי את הכל אני מבקשת שיהיו גם בני חורין וזהו ועמי בבקשתי ולא נפשם בלבד וש"ת מה זו שאלה הלא מה שהיה כבר הוא כי הנה המכירה נעשתה ומה אתן לך ואינכם שלי ושאלי נא מאת המן כי לו אתם לז"א כי נמכרנו וגומר לומר הלא המכר בטל כי הלא אני ועמי נמכרנו ולא עלה על דעתך למכור את אשתך הנכללת במכר כי לא ידעת כי יהודית אנכי ואלו ידעת לא מכרת לא אותי ולא את עמי נמצא מקח טעות ב' כי יש אונא' רבה כי אין הצר שוה ומועיל למלך כנגד הנזק הבא לו מהפסד המסים וארנוניו'. או יאמר מה שאמרתי ואלו לעבדים נמכרנו החרשתי ועכשיו גם חירותם אני מבקשת אל תתמה כי מה שהייתי שותקת אלו נמכרנו לעבדים ולשפחו' ולא מבלתי היות מקפדת על העבדות אך הוא כי הלא אתה היית מתקן בודאי כי הלא אין הצר שוה כשיעור נזק המגיע למלך שתהיה אשתו שפחה לא' מעבדיו כי כדי בזיון וקצף נמרץ ולא היית סובל נזק זה בשום פנים שאין לך תועלת ממנו כשיעור נזק זה וע"כ החרשתי כי אתה תתקן אך עתה שהמוכר הוא להשמיד להרוג גם שאהרג בכללם הוא שטף עובר ולא יורגש כאשר בהיותי שפחה בחיים בהתמדה וע"כ עתה אני מבקשת על הכל. או יאמר מה שאמרתי שהחרשתי הוא כי עתה שנמכרנו לגמרי אין הצר שוה בנזק הבא למלך כאשר בפרעה שבקש לשלוח יד בהם מש"כ אלו היה לעבדים ולשפחות שאפשר לא תוזק בי בין כך ובין כך עבדים היינו לך. או יאמר אל יראה לך כמו זר שאותי דימה המן לקנות במכירה כי הלא דע כי אין הצר שוה ומועיל בנזק המלך כשירצה להזיקך כי הלא על ידי תנצל מצרה כאשר קרה לך שע"י נצלת מבגתן ותרש ע"כ בראותי הצר הצורר שאינו שוה בנזק המלך רוצה לסלקני בכלל עמי למען יהיה מסולק מלפניו מעכב הזיקך שחושש כי כאשר ע"י נצלת מבגתן ותרש כן זכותי או מזלי או חכמתי תגן לך גם לינצל ממנו: