מטה אפרים, דיני קדיש ב

1בן שלשים הוא קודש לאבל בן יב"ח ודוחה אותו מכל הקדישים אך בקדיש ופריסת שמע שניהם שוים ויחלוקו בגורל והכל לפי המנהג:

2בן שלשים ויש שם ג"כ יא"צ יש ליא"צ קדיש א' ולכן כשיש שם שלשה קדישים יאמר גורל בערבית מי יאמר היום ומי יאמר למחר אלא היא"צ יאמר היום והבן למד למחר. ואם היא"צ לא בא לבהכ"נ בערבית יאמר קדיש ראשון בשחרית:

3כשיש דחק בקדישים שיש כמה יא"צ ואם יאמר הבן למד קדיש היום יצטרך לדחות היא"צ מוטב שידחה הבן למד ולא יאמר קדיש היום ויחלוקו היא"צ ביניהם את הקדישים שלענין שיאמר היא"צ עכ"פ קדיש אחד הוא קודם לבן למד שאם לא יאמר היום יעבור זמן היא"צ:

4בן למד ויש שם מי שפוסק באותו יום מלומר קדיש הבן למד קודם וזהו שפוסק אין לו רק קדיש אחד שאע"פ שהמנהג שנותנין לו כל הקדישים זה לא נאמר רק נגד אבילי י"ב חודש אבל נגד בן למד ויא"צ לא. ועיין לקמן שער ג':

5כבר נתבאר שבן למד אין מונין מיום המיתה אלא מיום הקבורה וכן אין מונין לו מיום שנודע שמת שאם נודע לו כמה ימים אחר הקבורה ואפי' סמוך ליום למד שהוא צריך למנות ז' ושלשים מיום שנודע לו מ"מ כיון שעבר למד יום מיום הקבורה אין לו דין בן למד לענין קדיש אלא שוה לשאר אבלים שבתוך י"ב חודש:

6כל יום שלשים יש לו דין בן שלשים ואין אומרים בזה מקצת היום ככולו וכמו שנתבאר בשער א' לענין בן ז' וה"ה כאן ואפי' אם חל יום למד בשבת יאמר קדישים המגיעין לבן למד אף במנחה:

7מי שהוא בן למד מחמת שמת אביו וגם הוא תוך י"ב חודש מחמת אמו או להיפך במקום שנהגו שבן למד אין לו כל הקדישים רק קצת קדישים ידועים והשאר שייך לאבילים שהם בני תוך י"ב חודש אז נוטל הקדישים השייכים לבן למד ובשאר הקדישים הוא שוה לאבילים: