מגילת סתרים על אסתר ח:יא

1להשמיד להרוג ולאבד את כל חיל. גם בכאן יקשה השלשה לשונות. וגם מה זה פתשגן הכתב. ולבא אל הענין נאמר כי אובד נאמר על ב' ענינים. א'. על רשעים גמורים שהן אבודין מעוה"ב כמו שנאמר ובאו האובדים מארץ אשור וכמש"ל בשם המעשה ה' וגם נאמר על עניים שהן מעונים ומסובלים בצער עד שהן כאבודים מעוה"ז כדכתיב תנו שכר לאובד וגו'. והנה המן לא הספיק עצמו בלקיחת ממונם להפקיר שללם של ישראל רק לכלותם או להעביר דתם כי הי' יודע כי כל זמן שישראל קיימין לא יכון הוא ומלכותו ועדיין תקותם קיימת וכוונתו הי' במה שאמר לאבדם היינו לאבד דתם ולזה פי' בפתשגן להשמיד דתם דהיינו להרוג או לאבד דתו וכמש"ל אבל אסתר ומרדכי לא היו יכולין לבקש הריגת כולם. ואמר להשמיד להרוג דהיינו להשמיד הצרים דהיינו העמלקים בהריגה או באיבוד ממונם להכניעם תחתיהם וטפם ונשיהם לבוז להם לעשות בהם כרצונם וגו'. ולזה פי' תיבת לאבדם הנכתב בכתב המלך על היהודים לומר שעי"ז יאבדו דתם מרצונם ע"י שהפקיר להם נשיהם ובנותיהם וממונם של הצרים ושום אדם לא יעמיד בפניהם ויהיו שולטים על כולם כעצת בלעם. ומרדכי ואסתר לא חשו לזה כי ידעו שלא יהיה נפקד מהם איש לרע ח"ו כי כבר פסקה זוהמתן ע"י התשובה הגדולה שעשו וקבלת התורה ברצון וכמש"ל. עוד נראה פי' אחר על הא דהקשו המפרשים בהא דאמר אחשורוש כתבו על היהודים כטוב בעיניכם וגו'. כי כתב אשר נכתב וגו'. דכיון שאין להשיב איך שינה. לכן נראה לפענ"ד דלמעלה בגוף הדת שהי' כתוב להיות עתידים ליום הזה ג"כ היו כתוב להיות היהודים עתידים ליום הזה. רק מאחר שהכתוב שלמעלה בשילוח הספרים שכתב המן לפתשגן כתוב להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים וגו'. פתשגן הכתב להינתן דת בכל המדינה גלוי לכל העמים להיות עתידים ליום הזה וגו'. השמיט במגילה תיבת היהודים שבלא"ה נמשך תיבת היהודים הכתוב למעלה גם על כתוב הזה כמ"ש המדקדקים שיש תיבות החסרות במקרא מחמת שהן נסתרות בכח התיבות הקודמות במקרא וזהו שנקרא שמושך עצמו ואחר עמו כמו כי לא לנצח ישכח אביון ותקות ענוים תאבד לעד דהוי כאילו נכתב ותקות ענוים אל תאבד לעד. וכן והנה שאול בא אחר הבקר שפירושו אחר ביאת הבקר ובא לומר כי המן פי' בספרים שהוא להשמיד היהודים לזה שנאמר בגוף הכתב להיות עתידים. והיינו היהודים. והכוונה כי עיקר מחשבת המן הי' שלא ישאר שום יהודי בכל העולם. ותחת מלכות אחשורוש לא הי' רק קכ"ז מדינות. רק היהודים לא הי' רק תחת מלכותו כדכתיב בכל מדינות מלכותך וכמש"ל. והנה המן היה ירא אולי ביום י"ג אדר לא יהיו כולם בביתם שיסעו למלכות אחרת לסחורה או לשאר צורך. וממילא לא יהרגו כולם ולכך לא פרסם מה שיהי' ביום זה בהדת שניתן שיהיה גלוי לכל העמים. רק הכריז בגוף הדת שיהי' גלוי לכל העמים שהיהודים מחויבים להיות כולם עתידים לעמוד ביום ההוא בביתם בלי שום שיור שלא יסע אחד למקום אחר רק שיהיו מוכנים בביתם על יום י"ג אדר וביום הזה יוכרז להם טעם הדבר מה שנגזר עליהם שיהי' עתידים ליום הזה. ובהספרים ששלח המן להשרים פירש להם שהוא כדי להרוג היהודים וליטול ממונם ולאבדם. ומ"מ אף שהדת כתוב בסתם הי' אבל גדול ליהודים שהיו יודעין בעצמן שלא לחנם נצטוו שיהיו כולם בביתם ושלא לטובתם הוא כי היו יודעין משנאת אחשורוש להם. ולזה אמר אחשורוש על שלוח הספרים השניים. שלעקור כתב הדת אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך שיהיו עתידים ליום הזה אי אפשר שאין להשיב רק שתוכלו לכתוב על היהודים כטוב בעיניכם. דהיינו לפרש מה שנגזר בגוף כתב הדת שנחתם בטבעת המלך שיהי' עתידים היהודים ליום הזה שהוא בשביל איזה טובה שצריכין לעשות להם כגון לצוות להם שילכו כולם לא"י לשוב למקומם לבנות בית הבחיר' או שאר איזה טובה שיוטב בעיני מרדכי ואסתר ויען כי הם ידעו כי א"א בנין בית הבחיר' בלתי מחיית זרע עמלק פירשו הם שיהיו היהודים עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם דהיינו זרע עמלק שיראו כולם במחיית זרע עמלק כאשר נצטוו: