מאירי על תהלים לב:ב

1ואין ברוחו רמיה כלומ׳ כל זה אינו רק בהפלגת התשובה שתהיה בלא שום רמיה. וקצת מפרשים כתבו שהזכיר שלוש מדות של צדיקים ואמ׳ תחלה נשוי פשע על אותו שהרבה בעבירות ועשה תשובה ונמחל לו, וכסוי חטאה על מי שחטאיו מועטין ונבלעין בין הזכיות כאלו רוב הזכיות מכסים אותם, ולא יחשוב ה׳ לו עון שלא חטא חטא הראוי להענש עליו. ואיפשר לפרש נשוי פשע על המרדים, כסוי חטאה על השגגות, לא יחשוב ה׳ לו עון על הזדונות ר״ל הבאים מצד תוקף היצר ולא בכוונת מרד ואמרו לא יחשוב וגו׳ שלא יחשבם לו לזדונות כדרך שאז״ל באחרון של יומא על מה שאמ׳ נושא עון ופשע וחטאה ר״ל שהזכיר הזדון קודם השגגה אמר משה להב״ה רבונו של עולם בשעה שישראל חוטאים ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות.

2ולי נראה שהזכיר כל תכסיסי האדם בארבע מדות והכונה בכלם שבעת הפרד הנפש מגופו יהא נוחל העולם הבא בלא שום עונש ונשוי פשע אצלי ר״ל שקבל עונשו על עונותיו מלשון ישאו עונם (במדב׳ יח כג) אשרי אותו שקבל עונשו בעולם הזה על מה שחטא ואם הפליג בחטאיו והוא ענין פשע שהוא לשון כולל לפעמים מרד וזדון. וכסוי חטאה פי׳ שחטא בשגגה וקבל עליהם מעט עונש עד שלקלות העונש נעשה החטא כמכוסה ולא יחשב לו ה׳ עון הוא שלא חטא כלל במעשה אבל בהרהור ובמחשבה וזה ענין לא יחשב ה׳ לו עון כלומ׳ שמחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה ואמר אח״כ ואין בידו רמיה והיא מדה רביעית ועל אותו שלא חטא אפילו במחשבתו.