מאירי על תהלים מב:א

1למנצח משכיל לבני קרח. פי׳ דוד חבר המזמור ונתנו לבני קרח לשוררו ובני קרח נאמ׳ על הלויים וידוע שקרח אע״פ שחלק עם משה מ״מ הוא היה נכבד שבלויים ולכן התיחסו הלויים אליו וכ״ש שמזרעו היו מגדולי הלויים כשמואל הנביא ובני הימן נכדו של שמואל. ומלת משכיל פועל יוצא כלומ׳ שדברי המזמור יעוררו לב האדם וי״א שהוא שם בפלס והודי נהפך עלי למשחית (דני׳ י ח) וי״א שהוא שם מונח על אחד מן השירים כמו שאומרים עכשיו פזמון והדומה לזה. וכוונת המזמור י״א שנאמ׳ על גלות בבל אבל עיקר הדברים מה שנאמ׳ בו במדרש שהוא נאמ׳ על הגלות הגדול הזה הנקרא גלות אדום והוא שאמרו במדרש תהילים ג׳ פעמים נאמ׳ במזמור זה לשון שחיחה בנפש כלומ׳ מה תשתוחחי נפשי והוא כנגד ג׳ מלכיות שעתידות לבטל עבודת בית המקדש ואלו הן בבל ויון ואדום וכנגדן הזכיר דוד במזמור זה שחיחה בנפש ג׳ פעמים ואע״פ שנאמ׳ בלשון יחיד כי העם בכללו יזכר בלשון יחיד.