מחיר יין א:ו

1חור כרפס וגו' והשקות בכלי זהב וגו' והשתיה כדת וגו' להמשיך הדבר כפי פשוטו של משל ולהרבות תענוגי ותאוות שהולך אחריהם. ובזה עשה שלמה עליו השלום בכתוב כי בחלון ביתי וגו' והנה אשה זונה וגו'. פעם בחוץ וגו' זבחי שלמים עלי וגו'. וכל אותה פרשה שכתב הרב המורה בהקדמתו שכולו הוא משל ואזהרה מלהמשיך אחר תאוות החמריות והמשילם לאשה זונה כו'. וכתב לבסוף ולא תקוה למצא כל ענייני המשל בנמשל כי זה כולו המשך הדברים כפי פשוטו של משל כו', עד אם תטריח לבקש כל דבר ודבר במשל כי זה יוציאך לאחד משני דברים עד שיטך מן העניין המכוון במשל או יטריחך לפרש עניינים אין פירוש להם ולא הושמו לפרשה ותגיע מזו החטאת אל זאת החזבייה אשר יהא בה רוב החכמים כו'. פירוש, חזייה מדברים דברי הבאי, וכן אומר בכאן, שכל אלו הפסוקים הם ליפות פשוטו של משל במיני תענוגים ותאוות, ולא נתנו לפרש שלא נצא גם כן למין החזוים, גם כי נוסף במשל זו שהוא מעשה שאירע, והוצרך לכתוב מה שנעשה. אמנם, מאחר שאני חושב כל דברי החזייה ודרשה בעלמא, כמו שהקדמתי בהקדמתי, אם כן למה יגרעו פסוקים אלו מכולן. ולכן, אפרש בעזר השם יתעלה כל דבר ודבר שבא להוסיף דבר בנמשל. אמר

2חור כרפס ותכלת וגו'. חור הוא לשון שררה, מלשון חורי יהודה, ורוצה לומר שמראה גאותו ושררתו בכל מדרגות העולם שתחתיו. ולכן מתנשא לאמר מי אדון לי. ויותר נאות לפרש כי אמר תחלה שהולך אחר תאותו עם חצר גינת ביתן שנתן לו המלך הקדוש ברוך הוא להתבונן בטבעי הנמצאות כולן ולהשכיל מהן מה שאפשר בכח האדם להשיג. הוא אינו עושה כן, והולך וסידר הנמצאים זו אחר זו בסדר נכון. וזה שידוע שמעלת הנמצאים בעולם הם ארבע: הדומם, והצומח, והחי, והמדבר. והנפשות להן הן שלש, כי הצומח יש לו נפש מצמחית, והחי נפש החיוני, והמדבר נפש המדברי. ולדומם אין לו נפש כלל. ועל כן לא רמז בכתוב זו רק אלו השלש בעלי נפש אשר ראוי להתבונן בהן להיות כל אלו נמצאים באדם, כמו שהתחיל ראש הרופאים ספרו הנפשות הם שלש. ואין חלוק לנו בזה אם האמת שהם שלש נפשות או נפש אחת מתחלק לשלש כתות אלו.

3ואם תרצה לומר ולפרש חור מלשון חור ונקב, גם המחצב יהיה רמוז בכאן, כי חור מורה על המחצב אשר נחצב מבורות עמוקות נקובים מתחתית הארץ. וכרפס הוא מעלת הצומח, כי כרפס הוא מין ירק המוזכר בדבריהם בדיני מרור שיוצאים בו בפסח. תכלת הוא עמרא מן החי הצבוע בדם חלזון שהוא מין דג שהוא החי.

4ודע כי הצומח נחלק לשני חלקים. האחד ממנו הם צמחים הקטנים כמיני הדשאים אשר הכח הצמחי אינו חזק בהן מאד, ועל כן הם קטנים על הארץ. והשני הם האלנות אשר גדולים מעל הארץ. והחי נחלק לשלשה חלקים. האחד בתנועת השט בדגים אשר במים, והשני בתנועת החי ההולך על הארץ, והשלישי בתנועת העוף המעופף על פני רקיע השמים. ועל כן התחיל לספר המדרגה השפלה שבצמח, שהוא הכרפס, וממדרגה השפלה שבתנועת החי שהוא תנועי הדג שהוא התכלת, ואמר אחר כך שמלאו המדרגות יעלה וישיג אחר כך עוד מדרגות יותר גדולים. וכנגד עניין השני של הצומח אמר חבלי בוץ, שהוא הפשתן הנקרא עץ, שנאמר ותטמנהו בפשתי העץ. וכנגד תנועת החי אמר ארגמן על גלילי כסף, וזה כי ארגמן הוא צמר הבא מן החי ההולך על גלילי כסף, ורוצה לומר כי הרצים כגלילים ירוצו. ואמר שהן של כסף כי כל תנועת בעל החי אינו אלא משום כוסף ותשוקה שיש לו הדבר המתנועע אליו. ואלו לא היתה זאת הכוסף והתשוקה, לא ינועע, כמו שבאר הרמב"ם בספרו המורה (חלק ב' פרק ד'). ומה נפלא אמר אחוז בחבלי בוץ וארגמן כי מראה בהשיג טבעי הנמצא תו יוכל לעמוד על סוד הכלאים והשעטנז שהוא אחוז בחבלי בוץ וארגמן צמר ופשתים יחדיו. וכר, ידענו בשלמה עליו השלום, שמרוב ידיעתו בטבעי כל הנמצאות כמו שנאמר וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון וגו', עמד על סוד טעמי התורה עד שהשיג כל טעמים ולא נעלמה ממנו רק פרה אדומה שאמר עליה עמוק עמוק וגו' לבדו הוא כי היודע סוד המציאות בכללו, עליונים ותחתונים, יוכל לעמוד על סודי התורה, כי כלם א-ל אחד בראם, ומרועה אחד נתנן, ונקט מצות שעטנז יותר משאר מצות כי הוא מצוה מקובלת, לא שכלית בתחלת הדעת, והוא מצוה שהשטן והאומות מקטרגים עליה.

5ואחר שהשלים שתי המדרגות הצומח ושתי המדרגות החי, באר מדרגה השלישית הנשאר מן החי שהוא עוף המעופף, ונגדו אמר עמודי שש כי הוא מעופף על פני רקיע השמים ועומד בשש קצוות העולם שהם המעלה והמטה וארבע רוחות העולם. ואמר מטות זהב וכסף נגד החי המדבר, הנמשל לזהב וכסף שנאמר איכה יועם זהב, ואל תקרי מיטות אלא מטות, כי אלה ראשי המטות הנזכרים.

6ואמר רצפת בהט ושש ודר וסוחרת. להורות שמכל הנמצאים לא נחדל מן האדם, שגם האמצעיים לא נחסרו ממנו. וזה, כי ידוע שבין כל מדרגה מן ארבע יסודות אלו יש אמצעיים המצרפן, כי האלמוג הוא אמצעי בין המחצב והצומח, ואספוג הימי אמצעי בין הצומח והחי, והקוף הוא אמצעי בין החי והמדבר. וזה אמרו רצפת, רוצה לומר שאלו השלשה דברים מרצף ומצרף הדברים יחד. ואמר כבהט ושש הם מדרגות האלמוג שהם שני דברים האלמוג הלבני והאלמוג האדום. ונגד הלבן אמר בהט שתרגם אונקלס קרוסטלינים, שהוא לבן. ושש הוא שש אדום כתרגומו בעמודי שש. דר הוא נגד האספוג הימי כדמתרגם ודורא דכרכי ימא רבא. וסוחרת הוא הקוף, ששניהם הם מלשון הקפה וסחורה. ולכן ספר כל מדרגות הנמצאות בעולם השפל ולמעלה בעולמות העליונים דהיינו עולם הגלגלים ועולם השכלי כי כבר בארתי בתחלת דברי שכל דברים אלו מדברים נגד ימי הנערות, שאז אינו ראוי להרוס לעלות להשיג עולמות העליונים שהשגתן נקרא מעשה בראשית ומעשה מרכבה והם אינם ראוים ללמוד בימי הנערות כדאמר רבי יוחנן לרבי אליעזר תא ואגמרך מעשה מרכבה, אמר ליה אכתי לא קשאי. רוצה לומר עדיין לא זקנתי. ועל כן לא רמז במקרא זו רק דברים הנמצאים בעולם השפל. ואמר שרמז במקרא זו שהשכל נתנו הקדוש ברוך הוא לאדם להיות מתבונן בדרכי הנמצאים ולעמוד מתוכן על סודי טעמי התורה, חזר ואמר אבל האדם אינו עושה כן, רק הולך אחר תאות לבו.