מלאכת שלמה על משנה ערכין ט:ד

1הגיע יום י"ב חודש וכו' ביד שם פי"ב סימן ד' ו':

2אחד הלוקח ואחד שניתן לו במתנה מתני' דלא כר"מ דאמר בפ' יש בכור מתנה אינה כמכר לחזור ביובל למי שנתנה דכי היכי דאמר ר"מ דמתנה אינה כמכר לענין למיפק ביובל ה"נ דלא הוי כמכר למיחלט אע"ג דרבי רחמנא לצמיתות דה"ל למיכתב לצמית ואמר לצמיתות לרבות את המתנה. הכי נמי כתיב תשובו ולא משמע ליה לרבות את המתנה:

3בראשונה וכו' תוס' פ' השולח (גיטין דף ל"ו) ובגמ' פרק מי שאחזו (גיטין דף ע"ד.) וכתוב בבית יוסף בחשן המשפט סימן ס"ז מצאתי כתוב בשם אגודה בראשונה היה נטמן ביום אחרון של י"ב חדש כדי שיהא חלוט לו התקין הלל וכו' מכאן נראה שאדם שנדר לעשות דבר בתוך שלשים יום או זמן אחר ולא נאנס תוך הזמן והיה יכול לעשות וביומא דמישלם זימניה נאנס לא קרי אונס מדהוצרך הלל לתקון דהא הכא נאנס ביום אחרון ע"כ:

4חולש מעותיו פי' הרמב"ם ז"ל חולש אפשר שיהיה מענין ויחלוש יהושע ויהא פירושו שמראה מעותיו בלשכה ואפשר שהוא לשון מיוחד לנתינת המעות ע"כ. ושם פ' מי שאחזו פי' רש"י ז"ל חולש זורק כמו חולש על גוים מטיל גורל ע"כ וכן פי' ג"כ כאן. ושנויה היא בת"כ פרשה ד' דפ' בהר סיני: