מלאכת שלמה על משנה ערכין ט:ג
מלאכת שלמה על משנה ערכין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Arakhin 9:3
Open in the reader →1המוכר בית בבתי ערי חומה תוס' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"ג:)
2ה"ז גואל מיד גמ' מתני' דקתני גואל מיד דמשמע אפילו בו ביום שמכרה מותר לגאול דלא כרבי דתניא רבי אומר ימים תהיה גאולתו אין ימים פחותים משנים דלא תשהה ביד הלוקח פחות משני ימים ורבנן איצטריך להו האי ימים למיום ליום שאם מכרה באחד בניסן אין מונין שנה למנין עולם דלימא כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה שהרי יצאת אותה שנה אלא עד אחד בניסן הבא אינו נחלט ורבי מיום ליום נפקא ליה מקרא דכתיב עד תום שנת ממכרו ורבנן אה"נ דההוא מיבעי ליה שנת ממכרו ללמד שנה שלו ולא של שנת עולם וימים מיבעי ליה למעת לעת שאם מכרה באחד בניסן בחצי היום אין מונין לו שנה עד שיגיע חצי היום של אחד בניסן הבא ורבי ש"ל דמיום ליום ומעת לעת תרויהו שמעינן מכד תום שנת ממכרו:
3ואינה רבית שהתורה זכתה לו רבינו אליקום ז"ל. ובגמ' פריך והתניא ה"ז רבית גמורה ומסיק ר' יוחנן דמתני' ר' יהודה היא דאמר צד אחד ברבית מותר דרבית הבאה ע"י מכר קרי צד אחד משום דאין בא לידי רבית משני צדדין שאם לא יגאלנה ותחלט לו אין כאן רבית אבל הלואה ודאי באה לידי רבית שאינה נחלטת לעולם וברייתא רבנן רבא אמר דכ"ע צד אחד ברבית אסור והכא ברבית ע"מ להחזיר פליגי שהתנן בתחלה שאם יגאלנה המוכר בתוך הזמן שקצבו יחזיר לו הלוקח הדמים מפירות שאכל ומתני' וברייתא בהא פליגי דתנא דברייתא סבר סוף סוף הואיל ולידי רבית אתי צד אחד ברבית הוא ורבית גמורה היא אלא שהתורה התירתו לרש"י ז"ל. עוד יש לפרש דבהכי פליגי מתניתי' וברייתא כגון שנכנס לבית ע"מ להחזיר לו דמי שכירות שנה אם בא לפדותו בתוך י"ב חודש דתנא דמתני' סבר רבית ע"מ להחזיר שרי ותנא דברייתא סבר דאסור א"נ מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דמתני' מיירי כשמחזיר לו אם יפדנו וברייתא כשאין מחזיר תוס' ז"ל:
4מת המוכר יגאל בנו בגמ' פריך פשיטא ומשני מהו דתימא איש כי ימכור אמר רחמנא והא לא מכר קמ"ל והיתה גאולתו מכל מקום משמע דא"כ ה"ל למכתב יגאלנה עד תום שנת ממכרו מדשני בדבוריה וכתב והיתה גאולתו משמע אפי' על ידי אחר:
5מת הלוקח יגאל מיד בנו בגמ' פריך פשיטא ומשני מהו דתימא לקונה אותו אמר רחמנא דיחזירנה והא לא קנה קמ"ל והיתה גאולתו מכל מקום:
6שנאמר עד מלאת לו דמשמע לזה שהיתה תחלה שלו דלו יתירה הוא. ומה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו. ה"ג רבי אומר ליתן לו שנה ועיבורה. גמ' ת"ר שנה תמימה רבי אומר מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה וחכמים אומרים מונה י"ב חדש מיום ליום ואם נתעברה לו נתעברה. ושנויה היא בת"כ פרשה ד' דפ' בהר סיני. ועיין בפי' הר"ן ז"ל ס"פ קונם יין. וביד פי"ב דהלכות שמיטה רובל וסימן ג' ד' ה':