מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה א:ט
מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah 1:9
Open in the reader →1אף במקום שאמרו להשכיר פ"ק דפסחים דף ו'. ובפירקין דף ט"ו. ובגמרא אף במקום שאמרו להשכיר מכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי וסתמא כר"מ דאי ר' יוסי בכל דוכתא מוגרי. ומכאן הביא ראיה מהר"י קולון ז"ל בשרש קע"א דף קצ"ד שלשון מקום משמע שפיר יותר מעיר אחת ויותר משתים דהא הכא קתני אף במקום שאמרו להשכיר וכו' וקאי ארישא דקתני ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות הרי שכל ארץ סוריא שהיא ארם צובא כדפירש רש"י ז"ל קרי להו מקום אע"פ שכמה עיירות היו שם וכן ג"כ בלשון מקרא אשכחן דלשון מקום הוא כולל דהא הקב"ה קאמר לאברהם זעקת סדום ועמורה כי רבה ואפ"ה סמך אברהם אבינו לומר ולא תשא למקום ולא חש פן יהיה משמעו למקום הנזכר דהיינו סדום ועמורה דוקא והוא היה מבקש שבזכות חמישים צדיקים ישא לכל החמשה כרכים אלא ודאי הטעם מפני שלשון מקום משמע שפיר יותר מעיר אחת ואפילו משתים ע"כ:
2ונאמר ולא תביא תועבה וכו' כך צ"ל. ופי' הר"ן ז"ל אמרינן עלה בירושלמי הא במקום שנהגו למכור מוכר הוא לי ואפילו לבית דירה ומשכיר הוא לו ואפילו לבית דירה ולפי זה מתניתין ה"פ אף באותן מקומות שהקלו להשכיר כעין סוריא לר"מ או א"י וסוריא לר' יוסי לא לבית דירה הקלו. אבל לחוץ לארץ שהקלו אף למכור אף להשכיר בית דירה התירו והיינו טעמא משום דהאי לא תביא תועבה להא מילתא אסמכתא בעלמא היא דעיקר קרא בישראל המכניס עבודה זרה לביתו הוא והכי מוכח בסוף מכות הלכך בארץ שאנו מצווין לשרש אחר ע"ז אסרו חכמים שלא להשכיר לבית דירה וכן נמי בסוריא מפני סמיכותה לא"י אבל בחו"ל שאין אנו מצווין לשרש אחריה משכירין אפילו לבית דירה ולישנא דמתניתין נמי דייקא הכי דקתני סיפא ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שנקראת על שמו כלומר ועו"ג יעשה בו מלאכה בשבת ויו"ט כדאיתא בגמרא ואם איתא דאיסור בית דירה בכל מקום נמי ה"ל למימר ולא ישכיר לו את המרחץ דרישא נמי בכל מקום היא אלא ש"מ דאיסורא דרישא ליתיה אלא בא"י וסוריא אבל בחוץ לארץ לא מש"ה תנא סיפא בכל מקום ובירושלמי איפליגו אם משכירין להם שדות בארץ ישראל כל שאינו מוצא להשכיר לישראל דגרסינן התם ר' סימון היו לו כרמים נטועים בהר המלך שאל לר' יוחנן א"ל יאבדו ואל תשכירם לעו"ג שאל לר' יהושע מהו להשכירם לעו"ג ושרא ליה ר' יהושע במקום שאין ישראל מצויין עכ"ל ז"ל ועוד כתב ז"ל ולענין פורני וריחיים אי הוי כשדה ושרו או כמרחץ ואסורי הרב בעל מתיבות ז"ל כתב דכשדה נינהו ובשם רבינו האיי גאון ז"ל אמרו דמכיון שהשכירה שנים הרבה ונתפרסם הדבר מותר וכן נהגו היתר בבבל ונראה שבכיוצא בזה הכל כמנהג המדינה ע"כ:
3מפני שהיא נקראת על שמו יש ספרים דגרסי שהוא נקרא ואין קפידא ועל כיוצא בזה סמכינן אר' אברהם ן' עזרא שכתב כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. אכן הר"ר יהוסף ז"ל הגיה שהיא נקראת. ובטור אורח חיים סימן רמ"ג: