מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא א:ב

1וכן בגנה בפי' רעז"ל וכן בגנה סתם כמקום שנהגו וכו' משום דאי לא תימא הכי קשיא דבגנה משמע דהא סתמא לא מחייבי' ובבקעה משמע דהא סתמא מחייבי' והא גנה חמירא מבקעה. מחייבין אותו ס"א גודרין הרי"א ז"ל:

2ועושין חזית כל חזות לשון קצה הוא וכן שנינו בתמיד פ' שני גבי מערכה וחזיתה מזרחה וכן מחזה מול מחזה דמלכים רש"י ז"ל:

3מחייבין אותו פי' הרמב"ם ז"ל מי שמכר גנה סתם ולא זכר שהיא מעורבת עם גנת פלוני מחייבי' ללוקח לעשות מחיצות הגדר ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור אבל מי שמכר בבקעה סתם אין כופין את הלוקח לגדור ואפילו במקום שנהגו לגדור בבקעה כמקום שנהגו שלא לגדור ע"כ:

4אבל בבקעה כתב הרא"ש ז"ל כתב הר"ר יהוסף הלוי ז"ל דלא תקנו חכמים חזית אלא בבקעה לפי שאין יכול לכופו לבנות הכותל עמו אבל בחצר לא תקינו רבנן חזית שמתחלה יכול לכופו ולבנותו עמו ואפילו בחצר שאין בו דין חלוקה ולא נתרצה האחד לחלוק אלא ע"מ שיבנה האחד הכותל משלו לא תקינו חכמים חזית ולית ליה תקנתא אלא בשטרא וכו' עד ולא ידענא מהיכן אית ליה דלא תקנינו רבנן חזית בחצר כיון דסימן טוב הוא ולא שייך ביה רמאות אמאי לא מהני בכל דוכתא והלא אפילו חלונות שלא הוזכרו בשום מקום מהני אם יש להבחין שנעשה בשעת הבנין. סימן שאמרו חכמים דלא שייך ביה רמאות לא כל שכן ואם בשביל שלא שנה חזית ברישא אף בסיפא נמי לא הוה תני ליה אי לאו דתנא דינא תנא תקנתא ואף בהוצא דלא מתנייא במתני' מהני חזית כיון דלא שייך ביה רמאות וכיון דבבקעה דיכול ליכנס לשדה חברו ולעשות גם הוא חזית מבחוץ מהני כ"ש בחצר אם עשה חזית מבחוץ דמהני ע"כ:

5ועושין חזית מכאן ומכאן וכו' גמרא א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי ולא יעשו לא זה ולא זה א"ל לא צריכא דקדים חד מינייהו ועביד דידיה ואי לא עמד חבריה אמ' כולה דידיה הוא ופריך ותנא תקנתא לרמאי קמ"ל א"ל ורישא נמי דקתני ועושה חזית מבחוץ לאו תקנתא משום רמאי הוא דלא לימא חבריה של שננו הוא א"ל בשלמא רישא תנא דינא הואיל ובקעה אין מנהג לגדור אין יכול לכופו אלא כונס לתוך שלו ובונה ואיידי דתנא דינא תנא תקנתא ועושה חזית משום רמאי אלא סיפא דינא לא תני דהא פשיטא דאם עשו מדעת שניהם תעשה משל שניהם וכולה משום תקנתא הוא דתניא ותירץ רבינא דמתני' איירי שהכותל שעשו הוא ממחיצת נסרים ואשמעי' מתני' דיש תקנה ע"י עשיית חזית אפילו בנסרים כגון דמשריק ליה בטינא ולאפוקי מדאביי דאמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא כגון שאם האחד עשאו יביא עדים ויחתמו לו ואם עשאוהו שנים יעידו עדים ויחתמו דס"ל קילופא דטינא מעילוי הוצא לא ידיע קמ"ל דמידע ידיע דבחזית סגיא. וכתוב בטור שם סימן קנ"ח הלשון כך יעשה כל אחד ואחד סימן כזה לצד חברו ע"כ:

6לפיכך אם נפל וכו' בטור ח"מ סימן קע"ט. והילך פי' הרשב"א ז"ל בחדושיו לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם ואע"ג דאוקימנא בחצר שאין בה דין חלוקה נהי דאין יכולין לכוף זה את זה לחלוק מ"מ כיון שרצו לחלוק הרי החצר חלוק לפיכך כופי' זה את זה לבנות הכותל לפיכך אם נפל המקום והאבנים של שניהם ואע"ג דפנינהו חד לרשותיה אע"פ שאין שם חזית לא מכאן ולא מכאן ולא עוד אלא אפילו היה שם חזית מצד אחד הכל של שניהם דאמרי' ליה כיון שאתה יכול לכופו לבנות לא בנית משלך והאי חזית את הוא דבנית ליה דאי לא תימא הכי עשו חזית מכאן ומכאן דילמא קאים חד מינייהו ועביד ואמר כולה דידי היא כדאמרינן גבי כותל בקעה וכן כתב הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מאגאש ז"ל. וא"ת למעלה מד' אמות הרי אין כופין זה את זה לבנות ומפני מה אין אתה מאמינו שכולה שלו למעלה מד' אמות אם לזה חזית ואין לו לזה זו אינה שאלה. שכיון שהמקום והכותל עד חציו של שניהם נמצא הלה מוציא מרשות חברו דבר המוחזק לו ולא סגי ליה אלא בראיה גמורה ולא בחזית ועוד שלא אמרו חזית לחצי כותל. וראיתי מי שפירשה כגון שיש עדים שנתרצו שניהם לחלוק וקנו מידם ברוחות דאי לאו הכי יכול לומר לא נתרציתי לי לחלוק אא"כ אני בונה משלי וליתא דכיון שאם הלה מעכב לא היה לו לחלוק כלל שהרי אין בה דין חלוקה והרי נתרצו לחלוק וכיון שנתרצו לחלוק הדין נותן שכופין זה את זה לבנות כותל לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם ואע"ג דנפל לרשותי' דחד מינייהו א"נ דפנינהו חד לרשותיה ול"ד לבקעה שאם רצה כונס לתוך שלו ובונה. ואיכא דקשיא ליה הכא משמע טעמא שכופים זה את זה אבל בכותל בקעה לא וא"כ היכי אקשי' לקמן לא יעשה לא לזה ולא לזה הא מהני חזית דאי פנינהו חד לרשותי' לא מהני. כיון דידעינן ליה מילתא דשותפיה ואם אין שם חזית אי פנינהו חד לרשותיה מהני ליה וניחא ליה למיתני דלקמן קתני לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם משמע דחזית שמכאן ומכאן מהני להיות המקום של שניהם לפיכך ניחא לו לתרוצי משום דילמא קאי חד מינייהו ועביד ולדידן לא קשיא שכבר פי' רש"י ז"ל ולא יעשה לא לזה ולא לזה והרי סימן שלא עשה האחד משלו אילו עשאה היה עושה חזית מבחוץ אבל בכותל חצר לא תקנו בו חכמים חזית אי פנינהו חד לרשותיה בדין היה שיהא נאמן מפני שכופין זה את זה לבנות כותל באמצע עכ"ל ז"ל: