עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלאכת שלמה על משנה בבא בתרא

מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא א:ג

מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra 1:3

Open in the reader →

1המקיף את חברו משלש רוחותיו. שקנה שלשה שדות סביב שדה חברו לשלשה מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקפת משלש רוחותיה אין מחייבין אותו לתת כלום דסתם בקעה מקום שנהגו שלא לגדור הוא רש"י ז"ל. אבל בהגהה שברש"י ז"ל כתוב ולי נראה טעמא משום דאכתי לא מהני לי' מידי שהכל יכולין ליכנס מרוח רביעי אבל אם גדר רביעית מחייבי' אותו ואע"ג דאמרי' לעיל דסתם בקעה מקום שנהגו שלא לגדור ה"מ בין בקעה לבקעה וכותל גבוה ד' אמות הוא דלא בעינן מ"ט דליכא היזק ראיה אבל בשביל היזק בהמות שלא יכנסו לשדה צריך גדר שלו עשרה טפחים המונע מלכנוס הבהמות ע"כ. ועיין בספר המאור דף קס"ב דמפרש פלוגתייהו בהדרא דינא וקם דינא. וז"ל נמקי יוסף המקיף וכו' פי' מי שיש לו ד' שדות סביב שדה חברו וגדר בינו ובינו את הראשונה ואחר מכאן את השנייה וכן השלישית אין מחייבין לניקף לפרוע באותן מחיצות שהרי בסתם בקעה קיימינן שהוא במקום שלא נהגו וכיון שאין יכולין לכוף זה את זה מעיקרא גם עתה אינו חייב כלום דליכא למימר הא מתהני בהן וכיון שלא מיחה בו לומר שלא יגדור ע"מ שישתלם ממנו חייב מידי דהוה ביורד לנכסי חברו שלא ברשות ונטעה והיא שדה העשויה ליטע ולא מיחה בו בעל השדה שמין לו וידו על העליונה. שהרי לא ההנהו כיון שעדיין הוא פרוץ לרוח רביעית. אבל גדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל כפי מה שגדר אפילו באבנים וביוקר כדאמרינן בשדה העשויה ליטע שמין לו וידו על העליונה וה"נ אע"פ שהוא במקום שלא נהגו לגדור מ"מ ראויה היא וצריכה לכך וכשדה העשויה ליטע דמיא ואע"פ שהיה כבר פטור מן הראשונה וכן מן השנייה וכן מן השלישית לא אמרינן ראשון ראשון הפסיד אלא כל שעמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל ולרבותא נקט עמד וגדר את הרביעית וכ"ש אם המקיף גדר א' או שנים וניקף גדר השאר דודאי חייב הניקף בכל. [הגהה נלע"ד שכך היה צריך להגיה ולומר והיא שדה שאינה עשויה ליטע ולא מיחה בו בעל השדה דשמין לו וידו על התחתונה שהרי וכו' והראיה תהיה כך שמקום שלא נהגו היה ראוי לגדור לפחות בקנים דדמי לשדה שאינה עשויה ליטע דקיימ' לן דשמין וידו על התחתונה השיב ואמר לזה לא דמי שהרי לא ההנהו כיון וכו' אבל גדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל וביוקר דדמי ודאי ממש לשדה העשויה ליטע דשמין לו וידו על העליונה הכא נמי משלם וביוקר. וקרוב בדמיון לזה תמצא בספר המלחמות להרמב"ן ז"ל ומ"מ כבר אפשר ליישב הלשון כמות שהוא. ועיין בפ' השואל דף ק"א או בפ' חזקת (בבא בתרא דף מ"ב)]. אמר המחבר פירשנו בפנים שגדר המקיף בינו ובין הניקף מיהו התם בב"ק פ' כיצד הרגל מוכח דהך מתני' נמי בגדר מקיף בינו ובין ר"ה מיירי דאמרי' התם דאמר לו מקיף לניקף את גרמת לי' הקפא יתירתא וחייב משום דניקף נהנה ומקיף חסר ואי גדר בין מקיף לניקף מאי קאמר את גרמת לי הקפא יתירתא הא ודאי כוליה הקפא איהו גרם ליה אלא ודאי מתני' מיתוקמא בהכי ומיהי שמעינן מהא דכי מיחייב ניקף לפום הקפא יתירתא דגרם ליה למקיף הוא דמחייב לי' לבד הרמ"ה ז"ל. ושם פ' כיצד הרגל דף כ' חלקו ג"כ תוס' על רש"י ז"ל שפירש שם דמיירי בגדר שבין שדהו לשדה ניקף. וכתבו תוס' ז"ל שם וכאן דל"ג אם אם עמד ניקף דהא לכולהו לישני דגמרא קאי אמקיף בר מלישנא בתרא. והא דדייק בפ' כיצד הרגל טעמא דעמד ניקף הא מקיף פטור היינו לההוא לישנא וכן בפי' רש"י ז"ל ובפי' ר"ח ז"ל וזולתו והלשון מוכיח דקתני אם עמד ולא קתני אם גדר מכלל דלאו בההוא דגדר השלש מיירי ע"כ. וכבר הביא הטור שם סוף סימן קנ"ח דברי רש"י ותוס' ז"ל ע"ש. וכתיב שם בבית יוסף אם גדר החיצון ראשונה ושניה ועמד הניקף וגדר השלישית נ"ל שמחייבין אותו לגדור הרביעית והא דתנן המקיף את חברו משלש רוחותיו משום רישא הוא דתנן הכי כלומר דאפ"ה אין מחייבין לניקף כל שלא גילה בדעתו דניחא לי' אבל כל היכא דגלי אדעתיה דניחא ליה אפילו לא גדר הראשון אלא שנים מגלגלין עליו את הכל ע"כ. אכן בספר מפה על השלחן כתוב שם סימן קנ"ח גדר שתי רוחות ועמד הניקף וגדר רוח שלישית ועדיין פתוח לרוח רביעית נראה לי דאין צריך לשלם לו כלום עד שיגדור אחד מהן רוח רביעית ע"כ והביא דברים הללו בשמו בספר הלבוש שם. ועיין ג"כ שם בסמ"ע: