מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא א:ד

1כותל חצר וכו'. כתוב בבית יוסף בחו"מ סימן קנ"ז פי' בעל נמקי יוסף כותל חצר שהסכימו מתחלה לבנותו למעלה מד' אמות ונפל מחייבין אותו לבנותו עד ד' אמות וכן כתבו הגהות מימוני בפ"ח מהלכות שכנים בשם הר"ר יונה ז"ל נראה דלפי דעתם עד ד' אמות משמש למעלה ולמטה דברישא קתני כותל חצר מחייבין איתו לבנותו עד ד' אמות והדר קתני עד ד' אמות בחזקת שנתן ע"כ:

2מד' אמות ולמעלה אין מחייבי' אותו. היינו אפילו אם מתחלה הסכים בכך והשתא הדר ביה נמקי יוסף. וכתוב שם בנ"י בפ' הבית והעליה דף קל"ז בשם הרשב"א ז"ל למעלה מד' אמות אין מחייבין אותו לבנותו אלמא לבנות עם חברו אין מחייבין הא לעכב על חברו אינו יכול. ותדע לך שאם אתה אומר כן פשיטא עיכובי מעכב שלא לחייבו לבנות צריכא למימר אלא ודאי ש"מ כל שהכותל בין שניהם כל א' מהם בונה ומגביה ומכביד בכל מקום כמה שירצה ובלבד שלא יהיה כותל רעוע וכדרך שאדם בונה בתוך שלו ע"כ בקיצור וע"ש. וכתב עוד בפ' חזקת הבתים דף קצ"א וז"ל והא דתנן בפ"ק למעלה מד' אמות אין מחייבין אותו דמשמע דלא חיישינן לשרשיפא פי' לשמא יביא כסא או ספסל וקאי אגביה ומסתכל בחבריה לא קשיא. דהתם בחצר וכיון שהוא מקום פרוץ לא חיישי' דמייתי שרשיפא דמכסיף מחבריה דחזי ליה אבל בבית שהוא מקום צנוע חיישינן ע"כ. ואיתה למתני' בריש פירקין:

3מגלגלין עליו את הכל. כתוב בנמקי יוסף ואם אמר לחברו אני חפץ בשתוף הכותל שהגבהת הרי זכה מיד בחצי הכותל ואילו אמר לאחר מכאן שנתן לו חלקו הרי הוא בחזקת שנתן לפי שמשפט זה גלוי לכל דכיון שהודה שהוא רוצה בבנין נתחייב לשלם וכן תנן הכא במתני' שאם סמך לו כותל כנגד אותו כותל שעלה חברו גלי דעתיה שרוצה להשתמש ממנו לתת עליו תקרה הלכך בדין הוא שיתחייב לשלם מיד אע"פ שלא נתן עליו התקרה ועוד שאם נתן עליו את התקרה נראה שהיה נאמן לומר שנתן חלקו וכמו שנראה מדברי הר"ר יונה ז"ל הלכך בדין הוא שמגלגלין עליו את הכל אע"פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה ומש"ה נמי הוה ס"ד דרב הונא למימר דלאו דוקא קודם שיתן את התקרה אלא אפילו קודם שיגמור לבנות הכותל האחר כיון שנראה מדעתו שיגמרנו חייב אלא דרב נחמן פליג ואמר שאין לנו גלוי דעת אלא דכל היכא שצורת הבנין מוכחא שדעתו להוסיף כהנהו גווני דמפ' בגמרא דבכה"ג מודה רב נחמן דסמך לפלגא סמך לכולא אא"כ טען ואמר שלא היה בדעתו להוסיף אלא טור אחד או שנים דנאמן ואין מגלגלין עליו את הכל אלא ישלם חלקו כפי מה שבנה בזה הא לאו הכי למאי דסמך סמך למאי דלא סמך לא סמך וקיימא לן כרב נחמן עד כאן:

4בחזקת שלא נתן איירי כגון דידעינן דקדים חד וארצי לחבריה והיה מסרהב כדמשמע לישנא אין מחייבין אותו ולכך הוי בחזקת שלא נתן ואין צריך להעמיד כשעשה חזית תוס' ז"ל. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו דף ו' הא דתנן סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו מגלגלין עליו את הכל פי' רש"י ז"ל אע"פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה דגלי אדעתיה דניחא ליה בהגבהה דהאיך. ויש שאלה שמא יתן את קורתו לרוח אחרת על כותל עצמו ולא יסמוך עליו מ"מ צריך הוא לכותלו של חברו שאם תסלק כותלו נמצא פרוץ ואין ביתו מוקף כותל וא"ת א"כ אינו צריך לכותל ברי י"ל אעפ"כ מגלגלין עליו דמי גויל וגזית כדי שלא יפול ונמצא צריך לחזור ולבנות כל היום. אבל בתוספתא מצאתי היתה סמוכה לחצרו אע"ש שלא נתן את הקורה לאותו הרוח נותנין לו יציאותיו של כותל בשעה שהוא בונה. ובירושלמי גרסי' אמתני' רב הונא אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל עד כדון לארכו או אף לרחבו אמר ר' נסה כותל חצר לא נעשה אלא לצלליו סברין מימר הא אם רצה לקרות אינו מקרה וחזר ותנא סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל הא אם רצה לקרות אינו מקרה א"ר יוסי ב"ר בון תפתר ע"י מרישין. וכך פירושו רב הונא אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל כפי ארך חצרו של זה ולא יותר ויש לפרש מגלגלין עליו כל פשוטו של כותל אע"פ שלא סמך אלא לפלגא והיינו דרב הונא גופיה בגמרא עד כדון לארך חציו של זה מגלגלין עליו או אף לרוחב הכותל שאם בנה אותו עד כפי צורך הכותלים שנותנין עליהם את התקרה צריך זה לסייע עמו או שמא יכול לומר איני רוצה להקרות עליו ודי לי בהוצא ודפנא או בכותל בנין קל וא"ר נסה כותל חצר לא נעשה אלא לצלליו לפיכך אין מחייבי' אותו לבנותו אפילו עד ד' אמות אלא בארך סברין מימר שאם רצה לקרות אינו מקרה והתני בסיפא מגלגלין עליו את הכל משמע משום שיתן עליו למחר את הקורה שאם אינו יכול להקרות למה מגלגלין עליו כלום ומה הנאה יש לו בכותלו של חברו למעלה מד' אמות א"ר יוסי ב"ר בון תפתר ע"י מרישין שיתן מריש על כותל של עצמו ועליו יתן תקרתו ונמצא נהנה בצלו של כותל חברו שתהא ביתו בנוי מכל צד אבל לא שיתן עליו את התקרה שאין מגלגלין עליו רוחב הכותל ואם רצה נותן הכל וסומך עליה והא דקתני בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן כתב בו הרב ר' משה הספרדי ז"ל שהוא נשבע ונוטל ולא נראה לי אלא הרי הוא כפרעתיך בתוך זמני וגריע מינה והתם בלא שום שבועה שקיל עכ"ל ז"ל: