מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ו:ז
מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra 6:7
Open in the reader →1מי שהיתה וכו' בבלי פרק המניח (בבא קמא דף כ"ח.) וירושלמי ס"פ חזקת. וביד פ"ג דהלכות מתנות עניים סימן ג' וספי"ג דהלכות נזקי נימין ובפכ"א דהלכות מכירה סימן ט' י' י"א. ובטור ח"מ כולה מתניתין עד סוף הפרק בסימן רי"ז ורישא דמתניתין בסימן שע"ז. ועיין בתשובת שאלת מהר"י קילון סימן ב' ובתשובות הרשב"א ז"ל סימן אלף וקנ"ב:
2ושלו לא הגיעו בגמרא פריך אמאי ושלו לא הגיעו לינקוט פזרא וליתיב דהא עביד איניש דינא לנפשי' במקום דאיכא פסידא רב אשי אמר משום שנתן להם דרך עקלתון דכל מן הצד עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה ס"ל למקשה דמדינא הוה לן למימר דשלו הגיעו משום דזה נהנה וזה אינו חסר כופין אותו על מדת סדום אלא דאמרינן לא הגיעו משום דאי אפשר לדון עם רבים ולפיכך קאמר יקח מקל וישב לראות מי יעבור בשלו על כרחו דקיימא לן בפ' המניח את הכד דעביד איניש דינא לנפשי' במקום דאיכא פסידא וקיימא לן התם דאפילו במקום דליכא פסידא עביד איניש דינא לנפשיה והתם נמי מפרש דמה שנתן נתן אע"פ ששלו לא הגיעו משום דקיימא לן כרב יהודה דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. וכתב הרמ"ה ז"ל דדוקא שהחזיקו בו מדעת בעליו ואפילו בטעות כי הכא שהוא נתן להם דרך מן הצד. ותירץ רב אשי דמדינא הוא דשלו לא הגיעו [וכו' עי' בתוי"ט] תו פרכינן בגמרא ולימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי ומשני הא מני ר' יהודה היא דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר רבים שאבדה להם דרך בשדה ובררו דרך לעצמן מה שבררו בררו ויפה כח רבים מכח יחיד שביחיד שאבדה לו דרך בשדה חברו לא יברור מעצמו אלא בב"ד או ברשותו של בעל השדה אבל רבים כב"ד דמו דמאן מינייהו מזמן להאי לבי דינא וכ"ש מתניתין דהוא עצמו נתן להם ומיהו שלו לא הגיעו דקנסינן לי' לפי שנתן להם דרך עקלתון:
3דרך היחיד ד' אמות פי' לילך אדם אחד לשדה שלו ד' אמות כרוחב עגלה רשב"ם ז"ל. ובגמרא תנא אחרים אומרים כדי שיעבור חמור במשאו דשיעורו שני אמות ומחצה והכי הלכתא. וכתבו המפרשים ז"ל מסתברא לן דה"מ דלא מסיימי מחיצחא אבל היכא דאיכא מחיצתא חמור במשאו בשתי אמות לא מסתגי ליה וכ"ש דלא הדר ע"כ:
4אין לה שיעור ס"א אין לו שיעור גרסינן גבי דרך המלך ודרך הקבר. בפי' רעז"ל שהיו עושין שבעה מעמדות ומושבות כשהיו חוזרין מלקבור המת כך צ"ל והיא פי' רשב"ם ז"ל וכן פי' ג"כ הר"ן ז"ל בפ' הקורא עומד אבל רש"י והרמב"ם ז"ל פירשו שכנושאין את המת לקוברו היו עושין השבעה מעמדות ומושבות:
5דייני ציפורי לא אתפרש רשב"ם ז"ל:
6בית ח' קבין נלמוד השיעור מחצר המשכן שהיא סאתים והוא ק' אמות ארכה וחמשים רחבה נמצא שהסאה חמשים בחמשים והסאה ששה קבין א"כ צא וחשוב ד' קבין כמה יעלה שלשים ושלש אמות ושני טפחים רחב על חמשים אורך והנראה בעיני רבוע מ' אמות וד' טפחים וד' אצבעות ומעט יותר רשב"ם ז"ל וכמו שהגיהו ר"ש לוריא ז"ל. והגיה החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל בפי' רעז"ל בית ד' קבין הוא ל"ג אמה רוחב ושני טפחים באורך נ' אמה ע"כ: