מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ו:ח
מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra 6:8
Open in the reader →1המוכר מקום וכו' פכ"א דהלכות מכירה סימן ו'. בפי' רעז"ל נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדין אמה ומחצה וכו'. אמר המלקט רעז"ל תפס שיטת הרמב"ם ז"ל ולשונו ממש אשר שם וזו צורתו % אבל רשב"ם ז"ל פירש וכן סדרן מרחיק חצי אמה מזוית הכותל הארוך שלצד הפתח וחופר כוך רחב ששה טפחים דהיינו אמה ומניח כותל אמה וחופר כוך שני אמה ומניח כותל אמה וחופר כוך שלישי אמה ומניח חצי אמה בזוית פרנסת כותל של שש אמות לשלשה הכוכין שלש אמות לשני אוירין שביניהן שתי אמות לשני הזויית חצי חצי אמה דהיינו בין כוך לכיך היינו שש אמות וכן יעשה לכותל הארוך שכנגדו וכענין זה יעשה ב' הכוכין בכותל הקצר שכנגד הפתח דהוי ד' אמות מניח חצי אמה בזויית מכאן ומלי אמה בזוית השנית וחובר שני כוכין של שני אמות וריוח ביניהן אמה הרי ד' אמות ע"כ וכן פי' ג"כ הרב אבן מאגאש ז"ל וגם הראב"ד ז"ל בהשגות:
2ארבעה מכאן בכותל שארכו שמנה אמות ד' אמות לרוחב הד' כוכין וג' אמות לשלשה אוירין שביניהן ושני חצאי אמה לשני הזויות של אותו הכותל הרי שמנה אמות רשב"ם ז"ל. מצאתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל וכוכין ארכן ד' אמות ורחבן ששה ורומן שבעה. ועי' בתוי"ט:
3ר"ש אומר עושה תוכה של מערה שש אמות על ח' בגמרא איתא דתרי תנאי אליבא דר"ש דר"ש בן יהודה ס"ל בברייתא מד' אמות ועד שמונה:
4ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל בגמרא מפ' דהני שני כוכין לצורך נפלים ועושה אותן קצרים דכיון דקצרים הם אינם מזיקין כ"כ לכוכין גדולים שבצדם אלא שיהא משהו כותל בינתים ואתא ר"ש לאורויי דמנהג בוני קבר לעשות שם שני כוכין לצורך נפלים. וכתוב בחדושי הרשב"א ז"ל ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל פי' לר' שמעון דאמר מערה שש מצי למיעבד כוכין מימין הפתח ומשמאלו שפתחה של מערה ד' אמות הרי נשתיירו שם שתי אמות לשני כוכין ואע"ג דבשני כוכין שלשה אמות בעינן כדקתני מתניתין הא אוקימנא בגמרא במעמיק והאי דלא אקשינן הכי בגמרא דעדיפא מינה אקשינן אבל לרבנן כל רוחב המערה צריך לפתחה שהוא ד' אמות עכ"ל ז"ל. ועי' בתוי"ט ד"ה וא' מימין הפתח וכו' ועי' הציור שם:
5כמלא המטה וקובריה כך נראה שצריך להיות והפירוש ר"ל נושאי המטה. אבל בירושלמי שכתבתי בפי"ו דאהלות סי' ג' מוכח דל"ג וקוברי':
6ופותח לתוכה שתי מערות הן מערה דלעיל ועוד מערה אחרת כנגדה דהוי להו שתי מערות בין הכל לחצר ובכל אחת יש בה ח' כוכין ועכשיו יוכלו נושא המטה לבא מכאן ומכאן מן הצדדין שאין שם מערה לחצר ולא יהו דורסין ע"ג המערות וליכא לפרושי ופותח לתוכה שתי מערות בר מהך דלעיל דה"ל שלשה דהא פרכינן בגמרא ד' מערות לר' שמעון וכו' ואי איתא ה"נ הוה מצי לאקשויי ההיא קושיא עצמה בשלש מערות לרבנן והא דתנא לעיל מערה ואח"כ חצר ואח"כ מערה שניי' שכנגדה דהיכי ליתני עושה חצר ופותח לתוכה שתי מערות והלא אין קרוי חצר אלא דבר שהוא כניסת בית או כניסת מערה רשב"ם ז"ל: והרמב"ם ז"ל לא הזכיר דין חצר שם בפכ"א וכתב המגיד משנה ז"ל דמדברי הרב ז"ל נראה שהוא מפרש סיפא בשקבל לעשות חצר בפירוש ומהרי"ק ז"ל תירץ דהרב ז"ל סובר דהאי סיפא ליתה אלא לר"ש ולא קיימא לן כותי' ע"כ ולדברי מהרי"ק ז"ל נראה שנצטרך לומר דתרי תנאי אליבא דר"ש דחד ס"ל אליבא דר"ש דפותח לתוכה שתי מערות וחד ס"ל ד' לד' רוחותי':
7ר"ש אומר ד' לד' רוחותיה כך צ"ל. והפירוש ובכל מערה שלשה עשר כוכין ולר"ש נושאי המטה עוברין ע"ג המערות [ועי' בתוי"ט]: [הגהה לשון החכם הר"ס אוחנא ז"ל בגמרא מוקי לה במעמיק דאלת"ה הא קא נגעי כוכין להדדי של שתי המערות הסמוכות זו לזו כגון מערה מזרחית ומערה דרומית ע"כ]: