מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ב:ד
מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Metzia 2:4
Open in the reader →1מצא בחנות הרי אלו שלו לכאורה משמע דאיירי הכא אפילו בדבר שיש בו סימן מדלא מפליג הכא כי סיפא בין צרורין למפוזרין ולפי זה צריך לומר דהא דאמרינן דבדבר שיש בו סימן הרי אלו שלו מיירי בחנות שרוב הנכנסין והיוצאין גויים א"נ מצינן לפרש דבאין בו סימן דוקא מיירי וסיפא דקא מפליג בין צרורין למפוזרין אכולה מתני' קאי והא דלא קני ליה חנות לחנוני מטעם חצרו משום דקיימא לן כאביי דיאוש שלא מדעת לא קנה וכיון שקודם יאוש באת לחצרו שוב אינו קונה ואפי' לרבא וכו' וכן כתבו הרשב"א והרנב"ר ז"ל נמקי יוסף ז"ל. ועיין במ"ש בשמו ז"ל במתני' דלעיל. ומצאתי כתוב בספר מישרים נתיב כ' חלק שני ויש מי שגורס אפילו צרורין שהצרירה סימן הרי אלו שלו ע"כ:
2לפני שלחני הרי אלו שלו וכו' בגמ' דייק ר' אלעזר מדלא תנא ע"ג שלחן הרי אלו של שלחני ולא הוה צריך תו למיתני בין הכסא ולשלחני של שלחני דכ"ש היא אי נמי ליתני מצא בשלחנות הרי אלו שלו כדקתני רישא מצא בחנות אלא ש"מ ל"מ לפני שלחני דהיינו ע"ג קרקע דהרי אלו של מוצאם אלא אפילו מצאן מונחין ע"ג שלחן הרי אלו שלו וטעמא כתב הטור סימן ר"ס שדרך הבאים להחליף ליתן מעות על השלחן משא"כ בחנות שאין דרך הבאים לקנות ליתן חפציהם על התיבה ע"כ. וכתוב בנמקי יוסף ומכאן למדנו דין זה דאם מצא ע"ג תיבת החנוני הרי אלו של חנוני וכן כתב הרשב"א ז"ל דאפילו מונחין ע"ג השלחן הרי אלו שלו והא דקתני לפני השלחן הרי אלו שלו לפני השלחני קאמר דאפילו מה שעל השלחן לפני השלחני מיקרי וכן כתוב בהרבה נוסחאות במתני' לפני השלחני אלא דהוה ס"ד שפירשו ע"ג קרקע מדלא קתני ע"ג השלחן להדיא ע"כ:
3הלוקח פירות וכו' אית דגרסי ר' יהודה אומר הלוקח פירות וכו' ולא מצאתי רמז לגרסא זו בשום מקום וגם בבית יוסף לא הוזכרה זו הבבא בשם ר' יהודה בסימן רס"ב. וז"ל הרא"ש ז"ל על פי התלמוד אר"ש בן לקיש לא שנו אלא בלוקח מן התגר משום דמייאש בעל המעות כשידע שהיו בתוך הפירות לפי שהתגר לוקח מהרבה אנשים ומוכר להרבה אנשים וכן אם מצאו התגר הרי אלו שלו אם שהה בעל המעות בכדי שיוכל התגר לערב עם פירותיו אבל בלוקח מבע"ה חייב להחזיר והוא שדשן בעל הבית בעצמו או עבדיו ושפחותיו הכנעניים שאם שכר פועלים חיישינן שמא מהן נפלו. וכתוב בנמקי יוסף וא"ת ואפילו בתגר אמאי לא קני ליה חצרו לתגר דהא ודאי חצר משתמרת ובכה"ג אפילו אבידה שאינו מכיר בה תיקני ליה חצרו מכאן הסכימו המפרשים עם בעלי התוס' ז"ל דכל דבר שאין דרכו לימצא אין חצרו של אדם קונה לו ע"כ. וביד שם בהלכות גזלה ואבדה פט"ז סימן ד' ה' ו'. ובטור ח"מ סי' ר"ס וסי' רס"ב: