מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ב:ח

1קורא בהן אחת לשלשים יום מתני' ר"א בן יעקב היא ודלא כת"ק דברייתא דאמר אחת לי"ב חדש ודלא כסומכוס דאמר בחדש שממהר להתעפש שלשים יום ובישן שנים עשר חדש:

2בתחלה מה שלא למד מפני שצריך להשהותם לפניו וכתב הרמב"ן ז"ל דה"מ בס"ת נביאים וכתובים שמי שלמד בהם כבר די לו בקריאה בעלמא ומי שלומד בהן לכתחלה צריך לטרוח יותר וע"י טרחו הן מתקלקלין אבל עכשיו שנהגו לכתוב התלמוד אם השאילו המסכתא אינו כן שאפילו מי שלמד פרקו מאה פעמים צ"ע גדול כבתחלה ואדרבה כל מי שהוא בקי יותר צ"ע יותר גדול בהלכות הצריכות לשמועה שלו הלכך יד כל אדם שוה בו ולומד לכתחלה דאדעתה דהכי אושליה נמקי יוסף. ועיין בפי' רש"י ז"ל פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ"ו:)

3גוללן אחת לשלשים. אבל לא יִלְמַד בהן כתחלה כתב הר"ר יהוסף ז"ל בס"א היה נקוד יְלַמֵד ונ"ל כגרסא דגרסי' יִלְמַד דאתי שפיר מה שאמר כתחלה כלומר קורא בהן מה שהוא רגיל בו אבל לא ילמד מה שלא למד מעולם ואי גרסינן יְלַמֵד פי' לא יְלַמֵד לאחרים בו ולגירסא זו לא היה צריך לומר כתחלה ע"כ. וגם ראיתי שהגיה כתחלה בכאף:

4ולא יקרא אחר עמו נלע"ד דגרסי' יַקְרֵא בנקוד פת"ח ביו"ד ושו"א בקו"ף וצי"רי ברי"ש אע"פ שאינו מוכרח. וכדמוכח ממה שאני כותב בסמוך מיד. ובגמ' רמי עלה והתניא ולא יקרא בו שלשה בני אדם הא שנים קורין ומוקי אביי למתני' בענין אחד ולפיכך אפילו שנים אין קורין שזה מושך אצלו וזה מושך אצלו ונקרע. וברייתא בשני עניינים זה בדף זה וזה בדף זה ולפיכך שנים קורין דלא אתו לשמוטי מהדדי. והרמב"ם ז"ל בפי"ג דהלכות גזלה פירש דבשני עניינים לא יהיו שנים קורין דשמא זה ימשוך לכאן וזה לכאן ויבלה הספר אבל בענין אחד קורין אפילו שנים אבל שלשה אפילו בענין אחד אין קורין ע"כ וכן פי' הרי"ף ז"ל:

5מנערה אחת לשלשים יום גמ' למימרא דניעור מעלי לה והא אמר ר' יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו שיארוג לו חדשות תמיד ינער כסותו בכל יום ולמדנו דרך ארץ דניעור קשה לה אמרי בכל יום קשה לה אחת לשלשים יום מעלי לה איבעית אימא בחד אין ניעורו קורעה ובתרי הניעור קורעה ואיבעית אימא הא בידא וברייתא בחוטרא ואיבעית אימא ברייתא בעמרא דקשה לה שנמתחת ונקרעת ומתני' בכיתנא. ובגמרא בברייתא כלי נחשת משתמש בהן בחמין אבל לא ע"י האור מפני שמשחיקן כלי כסף משתמש בהן בצונן אבל לא בחמין מפני שמשחירן:

6מצא שק וכו' ר"פ שבועת העדות ובהרי"ף והרא"ש ז"ל הגרסא מצא שק או קופה אם אין דרכו ליטול וכו'. וכן הגיה ג"כ הר"ר יהוסף ז"ל. ופי' רש"י ז"ל שאין דרכו ליטול קופה שלו מן החוץ לבית שמור לא יטול. וביד פי"א דהלכות גזלה ואבידה סי' י"ג. ובטור ח"מ סי' רס"ג וסי' רס"ז: