מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ח:א
מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Metzia 8:1
Open in the reader →1השואל את הפרה בגמרא מפרש דל"ש שאל או שכר שתיהן הבעלים והבהמה או אחד מהם בשאלה והאחד בשכירות הכל דין אחד הוא. ואם שאל או שכר הבעלים קודם הבהמה או שניהם בבת אחת ואח"כ נאנסה הבהמה פטור דבעליו עמו ולא ישלם ורישא דמתני אשמעי' דאם א"ל הרי פרתי ואני נשאלים לך אע"פ ששניהם נשאלים בבת אחת ואפילו הוציא בלשונו הפרה תחלה אם נאנסה פטור כאילו היו נשאלים תחלה הבעלים ואח"כ הפרה. והיכי דמי שיהו שניהם בבת אחת פירשו בגמרא דקיימא פרה בחצרו של שואל ולא מחסרה משיכה נמצא דבשעת אמירה היו שניהם נשאלים בבת אחת ואע"פ שאמר פרתי ואני נשאלין לך הוי כאילו אמר אני ופרתי נשאלין לך דבעליו עמו קרינן ליה כיון שאין שאלת הבעלים אחר זמן שאלת הפרה איבעי' אימא כגון שואל כשאמר לו משאיל פרתי ואני נשאלין לך א"ל שואל את גופך לא תתשיל לי אלא עד שעת משיכת פרתך נמצא דבשעת משיכת הפרה נשאלים שניהם יחד. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל השואל את הפרה ושאל בעליה עמה שאל את הפרה ושכר בעליה עמה וכו' וכתב ס"א שכר את הפרה ושכר בעליה עמה שאל את הפרה ושכר בעליה עמה ע"כ:
2אבל שאל את הפרה וכו' אתא לאשמועי' דאע"פ שהייה עמו בשעת אונסי' לא הוי שאלה בבעלים לאיפטורי אא"כ היה עמו בשעת שאלה וטעמא מפ' בגמרא. ואמרי' בגמרא מדקתני סיפא ואח"כ מכלל דרישא דקתני עמה ממש הוא דהוא עמה ממש היכי משכחת לה והא פרה במשיכה ובעלים באמירה פי' דמשאמר לו הרי פרתי ואני או אני ופרתי נשאלין לך הוי גופו שאול לו ופרה אכתי מחסרא משיכה ועל כרחך ה"ל שאל בעלים ואח"כ של פרה והיינו סיפא דרישא ומשני איבעית אימא כגון דקיימא בחצרו דשואל ולא מחסרא משיכה ואיבעית אימא דאמר לו את גופך לא תתשיל אלא עד שעת משיכת פרתך ובעלים באמירה ר"ל דאמירה דידהו כהתחלת מלאכה היא ובאמירה בעלמא חשוב נשאל דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה וכו' נמוקי יוסף. אכן התוס' והרא"ש ז"ל ס"ל דבאמירה בעלמא לא סגי אלא צריך שיזמין עצמו לילך ולעשות:
3חייב שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם ובגמרא איפוך אנא מסתברא שאלה עדיפא שכן חייב במזונותיה ע"י השאלה ולפיכך איתה שעה פוטרתו רב אשי אמר אמר קרא וכי ישאל איש מעם רעהו ולא רעהו עמו שלם ישלם הא רעהו עמו שטור ואי לאו אם אין בעליו עמו וכו' ה"א האי אורחא דקרא הוא. ובגמרא איכא מ"ד דש"ח שפשע אם בעליו עמו לא ישלם והלכתא כותיה. וביד פ"א דהלכות שכירות סימן ב' ורפ"א דהלכות שאלה ור"פ שני. ובטור ח"מ סוף סימן רצ"א וכולה מתני' עד סוף סימן ב' שם בסימן שמ"ד שמ"ה שמ"ו: