מלאכת שלמה על משנה ביצה ג:ב

1מצודות חיה וכו' דקדק בני אשר הכהה מאור עיניו בעוני דאמאי בכל דוכתא קתני חי' בלשון יחיד ועופות ודגים קתני להו בלשון רבים ואשב אותו דבר לאמר היטבת לראות דאע"פ דהן אמת שיש מקומות דקתני חיה ועוף או חיות ועופות כיון דחזינן דבמתני' ברוב הנוסחאות קתני חיה ועופות יש לומר הטעם אפשר להיות מפני שהעופות והדגים רגילות הוא שניצודין במצודה אחת כמה עופות וכמה דגים יחד אבל החיות אין רגילות להיות ניצודין ברוב אלא אחת אחת כך נלע"ד. אח"כ מצאתי שהגיהו כאן בשם הר"ר יהוסף חיה ועופות ודיו:

2לא יטול מהן. אפי' טלטול אסר ת"ק דהיינו ר' יהושע כמו שיתבאר וביד שם פ' שני סי' ח' ובטור שם:

3אא"כ יודע שניצודו מעי"ט. אית דגרסי מבעוד יום:

4ומעשה בגוי אחד. חסורי מחסרא וה"ק ספק מוכן אסור ור"ג מתיר כלומר וזו שאמרנו לא יטול מהן מספק דהיינו ספק מוכן וספק מוקצה ואסור לאו דברי הכל היא ות"ק דפליג עליה דר"ג הוא ר' יהושע כדמוכח בברייתא דמייתי בגמ':

5ומעשה וכו'. תוס' רפ"ק דמכלתין:

6מותרין הן. בגמ' מפ' לה לוי דמותרין באכילה קאמר ואמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפי' שעה אחת דאנא ולוי הוינא קמיה דרבי כי אמרה להאי שמעתא באורתא אמר מותרין באכילה בצפרא אמר מותרין לקבל בטלטול דכולי האי לא אחמור בספק מוכן דליתסרו בטלטול אבל באכילה לא שרנהו ר"ג אנא דהואי בי מדרשא הדרי בי לוי דלא הוה בי מדרשא לא הדר ביה ופי' רש"י ז"ל ולאו דס"ל לרב ולוי כותיה אלא מילתיה הוא דמפרשי. ובטור א"ח סי' תקט"ו. ואם ישראל שלח דורון לחברו ע"י גוי מעי"ט ונתעכב הגוי והביאן בי"ט כתוב שם בבית יוסף בשם הרשב"א והכל בו ז"ל דמותרין הפירות אם אין במינם במחובר אפי' למי שבאו בשבילו שהרי אין הגוי מביא משלו כדי שנגזור שמא יאמר הבא לי ובלבד בתוך ד' אמות אם היא עיר שאינה מוקפת חומה ע"כ: