מלאכת שלמה על משנה עדיות ד:ה

1כרם רבעי וכו' שנוייה היא בפ"ז דמסכת פאה ובפ"ה דמסכת מעשר שני. ואיתא בקדושין פ' האיש מקדש (קידושין דף נ"ד.) ובר"פ כיצד מברכין פליגי תנאי מ"ס בכולהו מתני' גרסי כרם רבעי כדכתיב בהדיא אשר נטע כרם ולא חללו וגמר לה בג"ש דתבואה תבואה כדאיתא התם ומ"ס בכולהו גרסינן נטע רבעי דס"ל דרבעי בהדי ערלה שייך וכל היכא דנהגא ערלה נהוג רבעי. ובברייתא תניא רבי אומר לא אמרו ב"ש אלא בשביעית אבל בשאר שני שבוע בש"א יש לו חומש ויש לו ביעור:

2ובה"א יש לו ביעור מחק הר"ר יהוסף מלת ביעור. ופי' הר"ש שיריליו ז"ל ובה"א יש לו למ"ד דפליגי בשביעית טעמא דב"ה היינו משום דקסברי דלחומרא הוא דילפינן קדש קדש ממעשר לקולא לא ילפינן ולמ"ד בכולהו שני נמי פליגי טעמייהו כדמפרש בפרק האיש מקדש דב"ש לא גמרינן קדש קדש ממעשר וב"ה סברי גמרינן קדש קדש ממעשר:

3יש לו פרט ויש לו עוללות הך בבא בין לרבי בין לרשב"ג בכולהו שני שבוע איתא דלרבי דגמרי ב"ש נטע רבעי ממעשר שני אית להו לב"ש כר' יהודה דמעשר שני נכסיו הוי ומש"ה חייב בחלה וה"נ גבי כרם רבעי יש לו פרט ויש לו עוללות דנכסיו הוי ולרשב"ג דלא גמרי אתי שפיר טפי דשניהם נכסיו גמורים נינהו והא דכתיב בתרוייהו קדש היינו דצריך להעלותם לירושלים וב"ה דפליגי היינו משום דס"ל דמעשר שני ונטע רבעי ממון גבוה נינהו כר"מ דהאיש מקדש:

4והעניים פודים לעצמם אית ספרים דגרסי ליה ואית ספרים דלא גרסי ליה: [הגהה עיין במ"ש שם פ"ז דפאה ושם פ"ה דמעשר שני]:

5כולו לגת ואין לעניים בו כלום עכ"ל ז"ל. ופירש הראב"ד ז"ל והא מילתא נמי חומרא לב"ה שהוא מחמיר אצל העניים משום גזל בעל הבית ע"כ: