מלאכת שלמה על משנה עירובין ב:ה

1ועוד א"ר יהודה בן בבא. גמ' מאי תנא דקתני ועוד אילימא משום דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתא וכו' כדפי' רעז"ל משום הכי קתני ועוד הא ר' יהודה דתנא ליה חדא לחומרא דאמר עד בית סאתים אין טפי לא והדר תנא אחריתי יסלקנה לצדדין ולא תני ועוד. התם הא אפסקוה רבנן דקתני אמרו לו לא אמרו בית סאתים וכו' הכא לא אפסקוה וכל היכא דאנסקוה לא קתני ועוד והא ר' אליעזר דסוכה דתנן התם פ' שני ר' אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה ועוד א"ר אליעזר מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון אלמא משום דרישא וסיפא בסעודה דסוכה ובחשבונן איירי תנא ועוד אע"ג דאפסקוה וש"מ הא דלא תנא בדר' יהודה ועוד משום דלא דמי הוא דלאו בחדא מילתא היא דרישא איירי במדת היקף וסיפא איירי בבטול מחיצות וא"כ בדר' יהודה בן בבא למה לי דתנא ליה ומשני התם במילתיה הוא דאפסקוה דלא אהדרי ליה רבנן לר' אליעזר אלא בסעודות הכא במילתא אחריתי אפסקוה דר' יהודה במתני' לא איירי אלא בפסי ביראות בית סאתים ואהדרי רבנן בגנה וקרפף ודיר וסהר ולעולם טעמיה משום הפסקה ולר' יהודה בן בבא דלא אפסקוה תנא ועוד. וכתבו תוס' ז"ל אילימא משום דתנא חדא לחומרא פי' שייך למיתני ועוד אע"ג דלא הוו מענין אחד אבל הא פשיטא ליה דשייך למיתני ועוד היכא דהוו תרווייהו מענין אחד אע"ג דלא הוו תרווייהו לחומרא כמו בסוכה ובפ"ד דמגלה. ועי' מה שכתבתי בשם התוס' ז"ל פ"ג דמגלה. ועוד כתבו ז"ל הכא במילתא אחריתי אפסקוה תימא דבפ' המביא כדי יין קתני ועוד ואע"ג דאפסיק במילתא אחריתי דקתני ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם מלפניו ומגבב מן החצר ומדליק וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק וקתני בתר הכי אין מוציאין את האור לא מן העצים וכו' ומפסיק בבבא שלימה וקתני בתר הכי ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה וכו' ומיהו רש"י ז"ל מהפך שם המשנה והגמ' אך לר"ת שאומר אין צריך להפך דמילתא דאור קמסיים ואזיל התם גבי הדדי קשה וי"ל דהתם הוו תרי קולי ושייך למיתני ועוד אע"ג דמפסיק במילתא אחריתא דכח דהתירא עדיף ואלים למימר ועוד ע"כ:

2הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. ובגמ' ילפינן לה מחצר המשכן והקשו תוס' ז"ל וא"ת ולילף מהר הבית ועזרת נשים שהיה קל"ה ועזרת ישראל היה קפ"ז וי"ל דכל מילי דשבת ממשכן גמרינן לה א"נ העזרה חשיבא מוקפת לדירה שהיו שומרים בה כל הלילה ע"כ והאריכו ז"ל בפי' מתניתין ולא ראיתי להאריך. ורבינו עובדיה ז"ל שכתב שומרה דאע"ג דהוקף לדירה בית סאתים הוא דשרי טפי לא הוא לשון רש"י ז"ל ועיין עליו שם בתוס': [*)כאן שייך ד"ה ר' יהודה כו' מ"ש המחבר לקמן. אמנם בכ"י מצאנו ד"ה בור קודם ד"ה ר' יהודה כו'.]

3בור ושיח ומערה. פי' או בור או שיח או מערה וכן מפורש בהרמב"ם ז"ל ובפי' הרי"ך ז"ל שאעתיק בסמוך בס"ד:

4בלשון ר"ע ז"ל המתחיל ובלבד שתהא שבעים ושירים על ע' ושירים וכו' עד ומאי בינייהו אמרינן וכו' כצ"ל:

5עוד באותו הלשון בחצר המשכן כתוב ביה ארך החצר מאה באמה וכו' אמר המלקט אסמכתא בעלמא הוא דבגמ' בעי פשטיה דקרא במאי כתיב:

6עוד בלשונו ז"ל. ד' חתיכות של עשר ושים וכו' אמר המלקט צריך להיות של עשר על עשר ושים וכו':

7עוד בלשונו ז"ל. צ"ל טול עשר על עשר הנותרים שהם ששים טפחים על ששים טפחים וכו'. אמר המלקט לשון רבינו יהונתן הכהן ז"ל טול עשר על עשר הנותרים שהן ק' אמות ועשה אותן רצועות של שני טפחים הרי שלשה רצועות אורך כל אחת ק' אמות שהן שלש מאות אמה תן שבעים לכל רוח הרי שבעים אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים אלא שהקרנות פגומין שני טפחים על שני טפחים ונשארים לך עשרים אמות מן השלש מאות אמה טול מהם אמה ושני טפחים שהן שמנה טפחים להשלים פגימת הקרנות נשארו בידך י"ט אמות פחות שליש שהן י"ח אמות וד' טפחים עכ"ל ז"ל והכל עולה לחשבון אחד אלא שר"ע ז"ל תפס לשון רש"י ז"ל. ופשוט הוא דקאי מלת ששים טפחים דקאמר רש"י ז"ל אכל רצועה ורצועה וה"ר יהונתן ז"ל תפס חשבון כל הרצועות יחד שהן ק' אמות:

8עוד בלשונו של ר"ע ז"ל. רצועה של רפ"ג אמות. אמר המלקט כך הגיה רש"ל ורבינו בצלאל ז"ל בתלמוד שלהם אבל בדפוס כתוב בפי' רש"י ז"ל רפ"ח אמות אורך וכו' וכן מצאתי ג"כ בכ"י לשון רש"י ז"ל ומ"מ נראה לע"ד שאינו אלא רפ"ג אמות וגם פחות קרוב לשליש אמה דהיינו שני טפחים ולא חש רש"י ז"ל לדקדק בכך. ובספר תוי"ט פי' חשבון דברי רש"י ז"ל שהעתיקם ר"ע ז"ל באורך ע"ש גם האריך לבאר פי' הרמב"ם ז"ל ע"כ. ועיין ג"כ בספר לבוש החור שם סי' שנ"ח:

9ר' יהודה אומר אפי' אין בה וכו'. ירושלמי מחלפא שיטתיה דר' יהודה דתנינן תמן במסכת יום טוב פ' המביא איזהו קרפף כל שסמוך לעיר דברי ר' יהודה וכא הוא אומר הכין א"ר מנא כבית דירה עביד לה ר' יהודה ע"כ. ופי' הר"י הכהן ז"ל ור' יהודה פליג ואמר דסגי אם יש בה בור או שיח להתקבץ בהם גשמים שנראה שלצורך אדם הוקפה ובור ושיח אחד הן אלא שבור בחפירה ושיח בבנין כדאמרי' בבור ודות אי נטי האחד מרובע והשני עגול: או מערה להסתופף תחתיה מפני החמה ולהתענג בה אבל אם אין בה זו או זו אסור לטלטל בכולה ע"כ:

10ובלבד שתהא ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים. איכא בין ת"ק לר"ע דבר מועט כדפי' ר"ע ז"ל. אמר המלקט מה שפי' ר"ע ז"ל הוא פי' רש"י ז"ל והקשו תוס' ז"ל דהמ"ל אריך וקטין איכא בינייהו דר' עקיבא אמר בהדיא ע' אמה על ע' אמה ובאמרו לו לא קאמר ומסתמא לא פליגי אר' יהודה בהא דאית ליה לעיל אפי' אריך וקטין ועוד דילמא בעי בור ושיח ומערה. ומיהו י"ל דמשני שפיר ומ"מ נראה כפי' ר"ח ז"ל דהיינו ת"ק דפריך בגמ' הוא ר' יהודה בן בבא פי' כיון דר' יהודה בן בבא איירי בע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים מה הוצרך ר' עקיבא תו לשנות ובלבד שיהא בה וכו' ומשני איכא בינייהו דבר מועט דלר' עקיבא לית ליה ולר' יהודה בן בבא אית ליה והא דקתני בסמוך בברייתא ר' יהודה אומר דבר מועט יש לו ולא נתנו בו חכמים שיעור משמע דלית ליה דבר מועט ומשמע דכולהו איירי בענין אחד אדר' עקיבא. י"ל דהאי לא נתנו בו חכמים שיעור היינו שלא חשו לצמצם ולעולם אית ליה דכולהו תנאי שהוזכרו לפני ר"ע נראה דאית להו דבר מועט עכ"ל ז"ל. וכן פי' ה"ר יהונתן הכהן ז"ל וכן נראה מפי' הרמב"ם ז"ל דהיינו ת"ק דקאמר בגמ' הוא ריב"ב ע"ש. ועוד כתבו תוס' ז"ל והא דלא חשיב ליה להאי מועט בכיצד מעברון דקתני גבי שלשה כפרים אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש לא חש לצמצם א"נ אתיא כר' עקיבא דלית ליה דבר מועט ע"כ:

11ר' אלעזר אומר בלי יו"ד צריך להיות:

12אם היה ארכה וכו'. ובגמ' רמי והתניא ר' אלעזר אומר אם היה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה הא כשנים ברחבה מטלטלין. ומשני אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתני' פי שנים ברחבה ופרכינן א"ה היינו ר' יוסי דאמר אפי' ארכה כשנים ברחבה מטלטלין ומשני איכא בינייהו רבועא דרבעוה רבנן רבי אלעזר סבר עיקרה ארכה פי שנים ברחבה כדכתיב בחצר המשכן ומיהו אי מרבעא לא מיתשרא בהכי כדקתני אם היה ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין הא בציר מהכי דהיינו פי שנים מטלטלין ור' יוסי סבר מרובעת עיקר ולכתחלה אורויי מורינן הכי ומיהו אפי' ארכה כשנים ברחבה שריא ומדקאמר אפי' מכלל דמעיקרא לאו הכי הוא. ותוספות ז"ל פירשו בשם ר"ח ז"ל דרבועה דרבעוה רבנן היינו רבנן דסוף פרק מי שהוציאוהו דפליגי אר' חנינא בן אנטיגנוס דלר' אלעזר אי ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפי' באלכסון אין מטלטלין דסבירא ליה כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר בעינן תחום שבת עגולות ולא מרובעות ולר' יוסי משח ליה ברבוע דס"ל כרבנן דאמרי מרובעות הלכך אם היה ארכה פי שנים ברחבה כחצר המשכן מטלטלין בתוכה ואם יתר על זה אין מטלטלין בתוכה ור' יוסי לטפויי היתרא קאתי וקאמר דמטלטלין ע"כ. וכן פי' רב אלפס ז"ל. ועוד כתבו תוס' ז"ל והא תניא ר' אלעזר אומר וה"ה דה"מ למפרך דא"כ היינו ר' עקיבא אלא דניחא ליה למפרך דר' אלעזר אדר' אלעזר ע"כ:

13ר' יוסי אומר אפי' ארכה כשנים ברחבה מטלטלין. גמ' אמר שמואל הלכה כר' יוסי דלא בעי מרובעת ואמר שמואל הלכה כר' עקיבא דלא בעי מוקפת לדירה והנך תרתי שמעתתא דשמואל לקולא וצריכא דאי אשמועי' הלכה כר' יוסי ה"א דשמואל דירה בעי כר' יהודה בן בבא ובארכה יתר על רחבה כר' יוסי ס"ל קמ"ל הלכה כר' עקיבא ואי אשמעי' הלכה כר"ע ה"א ארוך וקטין לא דהא ר' עקיבא מרובע בעי קמ"ל הלכה כר' יוסי: