מלאכת שלמה על משנה עירובין ב:ו

1א"ר אלעאי שמעתי וכו'. מתני' דלא כחנניא דתניא חנניא אומר ואפי' היא ארבעים סאה כאיסטרטיא של מלך ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ויהי ישעיהו לא יצא אל חצר התיכונה פי' רחבה שאחורי הפלטין של המלך חזקיהו כתי' עיר וקרינן חצר מכאן לאיסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינונית במאי קמפלגי מ"ם עיירות בינוניות הויין בית כור ומ"ס ארבעים סאה הוויין:

2ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להם מותר. בגמ' פריך והתנן לקמן בפ' הדר ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו ולהם אמר רב ששת לא קשיא מתני' ר' אליעזר כדקאמר ר' אלעאי שמעתי מר' אליעזר וההיא דהתם רבנן היא ע"כ וכן נראה שהרגיש ותירץ בירושלמי עיין שם. ובהא פליגי דר' אליעזר ס"ל מבטל בעין יפה מבטל ולא אמרינן חצר דגלי גלי בית דלא גלי לא גלי ולרבנן אמרינן חצר דגלי גלי בית דלא גלי לא גלי אבל אם פירש בהדיא כל רשות שיש לי בביתי ובחצרי מבוטלת לכם מודו רבנן שהכל מבוטל ואפי' הכי ביתו אסור לו להוציא לחצר דלא הוי כאורח לגמרי. וחמשה ששרוין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב לדברי ר' אליעזר נמי אם בטל לאחד מהם בטל לכילהו אבל לרבנן צריך לבטל לכל אחד ואחד. והתם בפ' הדר (עירובין דף ס"ח) מסיק רב אשי דרב ושמואל דהתם בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן קמיפליגי ופי' הרמב"ם ז"ל ואמרו אבל להם מותר כשבטל רשותו להם סתם וחכמים סוברין כי אפי' בטל רשותו להם סתם אסור להשתמש בביתו אא"כ פירש להם שבטל להם רשות ביתו ר"ל רשותו בחצר והוא החצר שלפני הדיורין שאינו מקורה ע"כ:

3וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנין בפסח. ירושלמי הוינן סברין מימר בערקבנין אשכח תני על כולהון נראה שרוצה לומר היינו סבירין לומר דלא קאי ובקשתי לי חבר ולא מצאתי רק אסיפא דהיינו ערקבנין לפקח אשכח תני דעל שלשתן לא מצא חבר ולפי זה הוא כמו וכו':

4ובקשתי לי חבר ולא מצאתי. היינו דוקא בתלמידיו דתניא בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ט) עד שבאתי אצל ר' אליעזר בן יעקב והודה לדברי אי נמי לא מצא חבר ששמע מר' אליעזר קאמר תוס' ז"ל:

5בפי' ר"ע ז"ל. היה נראה שצריך להיות ובטל רשותו שבחצר ולא בטל ביתו וכו' אכן עם מה שכתבתי פי' הרמב"ם ז"ל אין טעות ור"ל ובטל רשותו סתם ולא בטל ביתו ר"ל חצרו דו"ק:

6סליק פירקא