מלאכת שלמה על משנה עירובין ה:ד

1אין מודדין וכו'. ביד שם פכ"ח מסי' י"א עד סי' י"ז. ובגמ' אמר רב אסי אין מודדין אלא בחבל של סיב פי' אותו שגדל ומתגלגל סביב הדקל. תניא אמר ר' יהושע בן חנניה אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה ובידו חבל מדה בספר זכריה והכתיב במשכן של יחזקאל ובידו קנה המדה ההוא לתרעי פי' למדת רוחב השערים:

2לא פחות. שכשהחבל קצר נמתח הרבה ומארי' המדה כך צ"ל בפי' ר"ע ז"ל:

3הגיע להר מבליעו. והוא שלא יהא הר זקוף וכו'. לשון ר"ע ז"ל אמר המלקט כתב ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל הפירוש הזה הוא מגומגם דכל שכן הוא שדינו להבליעו אבל ה"ר יהונתן ז"ל פירש וז"ל לא שנו שמבליעו לבד אם יכול ואם לא יכול מקדירו כלומר שמודד אלכסונו לא אמרן אלא בהר המתלקט עשרה טפחים מתוך חמש אמות כלומר דניחא תשמישתיה לעלות במדרונו אבל הר המתלקט עשרה מתוך ד' אמות שהן כ"ד טפחים שאין שלש חלקים במדרון יותר מן הגובה לא ניחא תשמישתיה כלל ואפי' אינו יכול להבליעו אין מקדירו בחבל של ד' אמות אלא אומדו והולך לו. ויש גורסין מודדו והכל אחד שמודד עביו של הר בראשו ואומדו לפי ראות עיניו שכך עולה עוביו וחוזר למדתו ע"כ ועיין שם בהרי"ף ז"ל ובבעל המאור ובפי' רש"י ותוס' ז"ל דבגמרא: ובגמ' בלישנא קמא הלשון כך ומפ' לה למתני' לחומרא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ד' אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ה מודדו מדידה יפה: הגיע להר מבליעו וא"ת אמאי לא כייל להו בהדי הדדי הגיע להר או לגאי או לגדר מבליעו וי"ל משום סיפא כו' ואם נאמר דגאי וגדר שוין לגמרי והר חלוק קצת מהם הוה ניחא תוס' ז"ל: מבליעו שזוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ אחר כנגדו בשפתו מזה ומותח החבל מזה לזה כך מפורש בפוסקים:

4ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. גבול צדדי העיר כדמפ' ר"ע ז"ל ופירוש אחר יש לרש"י ז"ל זולת מה שפירש ר"ע ז"ל ובעלי התוס' דחו אותו הפי': וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ובלבד שלא יוציא חוץ לתחום כן מצאתי פי' שלא יוציא את מדידתו חוץ לתחום ע"כ:

5ואם אינו יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה כ"כ בטור. וז"ל תוס' ז"ל ואם אינו יכול להבליעו פי' אא"כ יצא חוץ לתחום או שהיה גי מעוקם כדקתני בברייתא בגמ' עכ"ל ז"ל: והובאה בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ה) ועיין במ"ש שם בסימן ד':

6בזו א"ר דוסתאי. בזו למעוטי עיר מקלט ועגלה ערופה שאין מקדרין בהן דלא מקילינן בהו כ"כ אלא אנו מודדין אותם מדידה יפה וכל המדרון הוא נחשב כאילו הוא מדרון גמור מפני שהן של תורה והכי איתא בגמ' ה"ר יהונתן ז"ל:

7מקדרין בהרים. גמ' אמר שמואל לא שנו דמקדרין אלא שמעוקם כל כך שאין חוט המשקולת יורד כנגדו פי' שכשמניח חוט משקולת הבנאים אצל שפתו והיא יורדת לעמקו מנקפת בשפועו ומעכבה המדרון מלרדת כנגדו אלא מרחיקה מלמטה ועד ד' אמות קרי ליה יורד כנגדו פי' שירחיק השפוע את המשקולת לקרקעיתו ארבע אמות מכנגד שפתו העליונה וכל שכן יותר אבל אם היה חוט המשקולת יורד כנגדו ששפתו זקופה מאד שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת גבהו ד' אמות והשאר מן הגי הוא מישור ושוה אין מדת מדרונו ממעט מדת התחום ע"י קדור אלא נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו מדידה יפה בקרקע חלקה ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך. דבעי בגמ' וכמה עמקו של גי דנימא מבליעו כשאינו רחב חמשים אמה אמר רב יוסף אפי' יותר מאלפים אם חוט המשקולת יורד כנגדו ואם אין חוט המשקולת יורד כנגדו לרבנן עד מאה אמה ולאחרים עד אלפים אמה. ונ"ל מן הערוך דגריס שמקדדין בשני דלתין שהביאו בערך קד ולא הביאו בערך קדר אבל קשה לע"ד למה כל הנהו דמייתי בערך קד הראשון לא בנה מהם ערך בפני עצמו והוא ערך קדד בשני דלתין: אחר זמן רב בא לידי הגהת ה"ר יהוסף ז"ל וראיתי שכתב בקצת ספרים שמקדרין ברי"ש אבל ברוב הספרים יש שמקדדין וכן בערוך גריס בדלי"ת ופירשו מנקבין ע"כ:

8בסוף פי' ר"ע ז"ל שמתמעט מדרון של כל ד' אמות חצי קומת אדם. אמר המלקט כן פירשו רש"י וה"ר יהונתן ז"ל ונראה שר"ל חצי קומת האדם המודד שהוא כמו אמה וחצי: