מלאכת שלמה על משנה עירובין ח:יא
מלאכת שלמה על משנה עירובין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin 8:11
Open in the reader →1וכן שני דיוטאות זו כנגד זו. ביד ספ"ד דהלכות עירובין ובטור א"ח סי' שע"ז ותוס' פ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ד.) וכתב ה"ר יהונתן ז"ל למי שגורס וכן מתפרש כך כי על ענין צירוף קאי דקאמ' לעיל מינה החצר והאכסדרא מצטרפין וקאמ' כמו כן דשתי דיוטאות שלפני עליה ופתח אחד של עליה פתוחה אל הדיוטא האחת ופתחה השני פתוחה אל הדיוטא השניה ובשתיהן ד' אמות נמצא שיש לעליה ההיא ד' אמות ריוח מלמטה אע"פ שאינם במקום אחד אלא בשני מקומות קמ"ל מתני' זו דמצטרפין כיון שהם זו כנגד זו ואינם זו למעלה מזו והן סמוכות זו לזו הרי הן כדיוטא אחת ושופכין בהם בשבת ואינם צריכין לעוקא כלל והדיוטאות הללו יש על התקרה מעזיבה רבה שמתבלע בהן המים כמו בחצר אבל אם אינם זו כנגד זו או שהן זו למעלה מזו או שתיהן רחוקות ד' טפחים זו מזו אינם מצטרפות אע"פ שיש בין שתיהן ריוח ד' אמות לפי שאין תשמישתן נוחין זו לזו ושמא כשיצא אל הדיוטא האחת לשפוך שופכיו ויראה שמתקלקל בכאן לא יעבור אל האחרת לשפוך לה מפני הטורח וישפכם לר"ה ומש"ה מצריכי' להו עוקא כגון עריבה מעץ או גיסטרא פי' חבית שנשברה מחזקת סאתים:
2מקצתן עשו עוקא ומקצתן לא עשו וכו' עכשיו מדברת המשנה על בני החצר שהיא פחותה מד' אמות שצריכא עוקא ואם עשה אחד עוקא לתשמיש ביתו והאחר לא עשה את שעשה עוקא מותר ואת שלא עשה עוקא אסור לשופכן בחצר בפתחו והן מתגלגלין ויורדין לעוקת חברו ולא מפני שרבו המים שהן כד' סאין בין שתיהן והעוקא אינה מחזקת אלא סאתים דהתניא דעוקא אע"פ שנתמלאת מים מע"ש שופכין לתוכה מים בשבת וכמו שפירשנו למעלה אלא מש"ה אסור אותו שלא עשה עוקא דמיירי שלא עירב עם חברו בעל העוקא ואי שרית לשפוך שופכין שלו בתוך פתחן ויתגלגלו וירדו לעוקת חברו שמא יחוס על קלקול ביתו ויוציאם עם הכלי לחצר וישפכם בעוקת חברו וקמטלטל מאני דבתים לחצר שאינה מעורבת אבל עם ערבו מותר אע"פ שמסתפקין בין שניהם ד' סאין והעוקא אינה מחזקת אלא סאתים עכ"ל ז"ל: וכתוב בספר לבוש החור שם סי' שע"ז בהג"ה דמתני' מיירי שהרבה בעלי בתים דרין בכל עליה שכן היה דרכם וכן משמע מפי' רש"י ז"ל בהדיא שפי' במשנה זו דדיוטאות. וז"ל מקצתן בני עליה זו האחת עשו עוקא בחצר ובני האחרת לא עשו עכ"ל. הרי משמע בפירוש דמיירי שיש הרבה דיורין בכל עליה והחצר שלמטה היא של שניהם וא"כ הדין תלוי בשניהם בעשיית גומא ובעירוב והכי קאמרינן אם אחת עשתה גומא או עירבו שתי העליות כולן יחד כולן מותרין לשפוך מימיהן לחצר אפי' אותה שלא עשתה גומא ואע"פ שהחצר פחותה מד' אמות כיון שיש שם גומא וכו' מותרי' ואם לא עירבו כלל לא שתיהן יחד ולא זו לעצמה וזו לעצמה שתיהן אסורות אפי' אותה שעשתה גומא וזהו פי' דברי לא שנו דרבא וכיון דמיירי שהרבה דיורין בעליה א' מסיימין הפוסקים ואומרים ואם בני העליה האחת עירבה לעצמה ר"ל שהרי כיון שיש בה דיורין הרבה ע"כ צריכין הם עירוב ביניהם שהרי כל א' אוסר על חברו ומיירי באותם בני העליה שעשו הגומא שהן עירבו מעצמן והשניה לא עירבה עמה כלל אז אותם שערבה לעצמה מותרת לשפוך המים באופן שירדו לחצר לתוך הגומא שלהן ודוקא שעשתה גומא אבל אם לא עשתה גומא אע"פ שערבה לעצמה אסורה כיון שהחצר פחותה מד' אמות וגומא בלי עירוב ג"כ אינו מועיל להם כיון שיש הרבה דיורין בעליה וא' אוסר על חברו וה"ה אם גם בני השניה עשו גומא ועירבו גם הם לעצמן שהיו מותרין לשפוך באופן שירדו המים לתוך גומא שלהם ע"כ בקיצור. ואשכתן שם בפ' המוכר את הבית דיוטא עליונה ואית דמפרשי התם דיוטא עליונה היינו גג שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים עיין בטור ח"מ סי' רי"ד ושם בספר הלבוש:
3סליק פירקא