מלאכת שלמה על משנה עירובין ט:א
מלאכת שלמה על משנה עירובין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin 9:1
Open in the reader →1כל גגות העיר וכו' ביד פ"ג דהלכות עירובין סי' י"ח י"ט וכו' ובטור א"ח סי' שע"ב ואיתא בירושלמי ר"פ חלון:
2רשות אחד בדלי"ת הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
3ובלבד שלא יהא גג גבוה מחברו עשרה. דאם חלוק מהן בגובה עשרה אסור לטלטל ממנו לגגין גזרה משום תל וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט דהכי אמר ר"מ כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות שעומדת כל אחת לבדה והן רשות אחת דשם אחד להם ששתיהן רה"י כגון עמוד גבוה עשרה בחצר אסור לכתף עליו מן החצר ואע"פ שרשות חצר עולה עד לרקיע גזרה משום תל גבוה עשרה והוא בר"ה דהוי רה"י דלא ליתי לכתופי עליו הכא נמי גזרה וכו' וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דקיימא לן כר"מ בגזרותיו אפי' במקום רבים כדאמרי' בפ' אע"פ גבי משהה אדם את אשתו ב' שלשה שנים בלא כתובה הכא אור"י דאין הלכה כר"מ דפסקי' לקמן הלכה כר"ש דאמר כולן רשות אחת הן:
4וחכמים אומרי' כל אחד ואחד רשות בפני עצמו. שלש מחלוקת בדבר ולדברי ר"מ אמרי' בגמ' דגגין רשות לעצמן ומטלטלין מזו לזו ואפי' של בעלים הרבה וחצרות רשות לעצמן לטלטל מזו לזו בלא עירוב כלים ששבתו בתוכן אבל לא מגגין לחצרות או לקרפפות ואפי' הן של איש אחד גזרה משום תל בר"ה וכ"ש כשהן של שנים וכן מחצר לקרפף אסור לר"מ ואפי' הוא שלו ואינו יותר על בית סאתים דדוקא קאמר ר"מ גגות דתשמישן שוה וכן קרפפות ואפי' הן של שנים דבשנוי בעלים לא מיתסרי אלא בתים לר"מ וגגין לרבנן אבל בחלוק תשמישן ושנוי שם הרשות קפיד. וקרפפות דהיינו גגה רשות לעצמן. ולדברי חכמים דלא גזרי משום תל גגין וחצרות רשות אחת ולא מטלטל מגג לגג אם חלוקים בעליהם משום דרבנן כבתים משוות להו ע"י חלוק שלמטה אבל מחצר דרבים לחצר דרבים מטלטלינן כדתניא בגמ' בברייתא ומגג לחצר מטלטלין ואע"ג דגג רשותא דידיה וחצר דשותפות כדתניא בברייתא בגמ' הואיל וגג תשמיש שאינו תדיר הוא לא הוי ממש כבית ומטלטלין ממנו לחצר. וקרפפות רשות אחת הן ואפי' הן של שתים דכל רשות ששמו שוה מותר לו חוץ מן הגגין אבל מחצר לקרפף אפי' דחד גברא אסור ול"ד לגג וחצר דתשמישא דגג וחצר שוה הוא. ולדברי ר"ש כולן רשות אחת גג וחצר וקרפף ומבוי חוץ מן הבתים. והוכיח ה"ר יהונתן ז"ל דלא שרי ר"ש אלא בקרפף בית סאתים דביותר מבית סאתים כרמלית הוא דמחצר המשכן גמרינן: ובגמ' אתמר רב אמר אין מטלטלין לרבנן בגג הסמוך לחברו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו לכל מחיצה דכל בית למעלה ויפרידו ביניהן במחיצות הנכרות שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהן ומחיצות הבתים נראין לעומדים על הגג כשמסתכלין תחת רגליהן כ"ע ל"פ דאמרי בהו גוד אסיק פי' משוך והעלה כי פליגי כשאין המחיצות נכרות שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין רב סבר לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא בכה"ג ושמואל סבר אמרינן גוד אסיק ומתני' מפר' לה רב הכי כל א' רשות בפני עצמן שלא יטלטלו שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה:
5ר"ש אומר אחד גגות. שבת ר"פ ר"א דמילה ובפ' שני דמכילתין דף כ"ג ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ה) ובפ' הדר (עירובין דף ע"ד) ותוס' ר"פ חלון:
6לכלים ששבתו בתוכו. להוציא מזה לזה ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים אא"כ ערבו הרמב"ם ז"ל שם פ"ג דהלכות עירובין. ובגמ' פריך אליבא דר"ש יאמרו שני כלים בחצר אחת זה מותר מפני ששבת בחצר וזה אסור מפני ששבת בבית אע"פ שע"י עירוב שעשו הותר לו להוציאו לחצר ומשנינן ר"ש לטעמיה דלא גזר בכי הא דהא תנן לעיל פ' מי שהוציאוהו סי' ו' אר"ש לה"ד לשלש חצרות וכו' ולא גזר התם הכא נמי לא גזר: