מלאכת שלמה על משנה עירובין ט:ג

1חצר שֶׁנִפְרָצָה בשבת לר"ה. רש"י ז"ל וכן מוכח ג"כ מתוס' ז"ל דלא גרסי' במתניתין לר"ה שכתבו דהכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לר"ה ע"כ ומייתי לה בפ"ק דעירובין דף י"ז:

2משתי רוחותיה. פי"ז דהלכות שבת סי' ל"ה ובטור א"ח סי' שס"א: ובגמ' מ"ש מרוח אחת דאמרי' פתחא הוא משתי רוחות נמי פתחא אי בעשר עסיקי' ואי ביתר מעשר אפי' מרוח אחת נמי אסור ומוקי לה רב בעשר כגון שנפרצה בקרן זוית כדכי' ר"ע ז"ל וכן אבית נמי פרכי' מ"ש מרוח אחת דמותר אפי' לעתיד לבוא דאמרי' פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם ומשני דבי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקרויו באלכסון דאין התקרה פרושה ומתוחה על מקום הפרצה וכדפי' ר"ע ז"ל ושמואל אוקי בבא דחצר אפי' בפרצה יותר מעשר ואה"נ דאפי' מרוח אחת לאו פתחא הוא אלא דנקט שנפרצה משתי רוחותיה משום בבא דבית שנפרץ משתי רוחותיו דמשתי רוחות ודאי לא אמרינן פי תקרה דמיירי שנפרץ בקרן זוית וקרויו נפרץ בד' וכו' כמו שמפרש רש"י ז"ל באורך ע"ש: ורב לא אמר כשמואל דא"כ הו"ל אכסדרא פי' אפי' נפרצה שלישית ורביעית במלואו דנפרץ הקרוי עמהן ויש כאן ד' פיות ואפ"ה איכא למימר בכולהו יורד וסותם דרב לטעמיה וכו'. שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דלא קתני נמי שנפרץ הקרוי ברוחב מכל מקום חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחותיה שאז רגיל הקרוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון ע"כ:

3שניטלה קורתו או לֶחֱיוֹ גרסי' רש"י ז"ל: פי' והוא כמו נקודות ובחוח תקוב לֶחֱיוֹ (איוב מ׳:כ״ו): וכתבו תוס' ז"ל במכלתין ספ"ק שניטלו קורותיו או לחייו בפי' רש"י בכתיבת ידו נמצא כתוב קורתו או לחיו והדין עמו:

4ר' יוסי אומר אס מותרין וכו'. ירושלמי רב ור' יוחנן אמרי אסור בין בשבת זו בין בשבת הבאה ע"כ ועיין עוד במה שכתבתי בפ' חמישי דפרה סי' ג': ר' יוסי אומר אם מותרין וכו' ירושלמי דפירקי' ודס"פ חומר בקודש ר' יוחנן אמר לחומרא אסורין בין בשבת זו בין בשבת הבאה וכן אמר רב ששת ג"כ בבבלי גם ר' יוחנן גופיה ותנ"ה בהדיא א"ר יוסי כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותה שבת וכמו שפי' ר"ע ז"ל: ביד פי"ז דהלכות שבת סי' ל"ד ובטור א"ח סוף סי' שס"ה: