מלאכת שלמה על משנה עירובין ט:ב

1גג גדול. פי הרמב"ם ז"ל גג גדול וגג קטן כשיש כותל מקיף בגגות אבל אם אין שם שום היקף כולן רשות אחת הן ע"כ וכמו שיתבאר מסוגית הגמרא:

2הגדול מותר כתבו רש"י וה"ר יהונתן ז"ל ודברי הכל היא דאפי' ר"מ לא אמר גגין רשות אחת אלא לכלים ששבתו בתוכן אבל לכלים ששבתו בבתים לא דומיא דחצר גדולה שנפרצה לקטנה דלכ"ע חצרות רשות אחת הן ולענין כלי הבתים אסרה גדולה על הקטנה ע"כ: ובטור א"ח סי' שמ"ה:

3חצר גדולה שנפרצה וכו'. ביד פ"ג דהלכות עירובין סי' כ"ד ובירוש' דפ"ק דמכלתין. ובבבלי שם דף ח' וט' אוקימנא למתני' כשנכנסי' כותלי קטנה לגדולה כלומ' דכיון דכותלי קטנה נכנסין ובולטין לתוך הגדולה כשנים ושלש אמות דהנך גיפופי דפשו להו שעומדי' מאחרי פרצת הקטנה נראות שלא מאותו כותל היה דאל"כ קטנה נמי שריא דהא אית לה פסים דאע"פ שהם שוין מבפנים הרי הם נראין מבחוץ ומוקי לה נמי בשכותלי קטנה מופלגין ג' טפחים מכותלי ארך הגדולה דאל"כ הוה משתריא קטנה ע"י לבוד כלומר דהוה אמרינן חזינן כאילו ראשי כניסה של כותלי קטנה סנופין לצד כותלי ארך הגדולה דהדר הויא להו הכניסה להנך גיפופי נראין מבחוץ אע"פ שהן נכנסין וקיימא לן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי:

4הגדולה מותרת. אם ערבה לעצמה ולא אסרי עלה בני קטנה רש"י ז"ל: ובגמ' למה לי למיתני חצר וגג לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר דמנכרא מחיצתא אף גג נמי דמנכרא מחיצתא דאי לא מנכרא מחיצתא לא אמרינן גוד אסיק ולשמואל דאמר אפי' לא מנכרא אמרי' גוד אסיק להכי תננהו גבי הדדי דמה חצר דדרסי לה רבים אף גג האי דקתני אסור משום דדרסי רבים מזה לזה דהויא מחיצה התחתונה שביניהם מחיצה נדרסת ולא מצית למיגד ואסוקה אבל אי לא דרסי בהן רבים אף קטן שרי דאמרי' גוד אסיק ותפסיק המחיצה ביניהם ואע"ג דמיכסיא ולא מנכרא מפני שהיא כפתחה של גדולה. כתבו תוס' ז"ל דמיתורא דקתני במתני' מפני שהוא כפתחה של גדולה משמע ליה לתלמודא דלבל מילי הויא כפתח אף לכלאים וכו' כדמפ' בגמ' שאם גפנים בגדולה אסור לזרוע את הקטנה ואם זרע זרעים אסורין וגפנים מותרין ואם גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה לכתחלה דלגבי גדולה פתחא הוי וכל פתח כמחיצה הוא:

5חצר שֶׁנִפרְצָה לר"ה המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב דברי ר' אליעזר וחכמים אומרי' וכו'. בתשובת הרשב"א ז"ל סי' אלף וקנ"ב. ובגמ' מוקמי פלוגתייהו בצדי ר"ה דר"א סבר כר"ה דמו ורבנן סברי לאו כר"ה דמו ואי אפליגו בצדי ר"ה דעלמא ה"א כי פליגו רבנן עליה דר' אליעזר ה"מ היכא דאיכא חפופי פי' סתם צידי ר"ה איכא חפופי ר"ל נועצין יתדות ואבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם קרוי צדי ר"ה ובההיא ה"א הוא דפליגי רבנן ואמרי לאו ר"ה הוא ואסור לטלטל מתוכו לר"ה משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהו רבים להדיא אבל הכא דליכא חפופי אימא מודה ליה קמ"ל והא דקאמר ר' אליעזר מתוכה לרה"י דמשמע כולה חצר ר"ה משוי לה איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהי נמי מתוכה ופרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא ר"א בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי ר"ה ומשני הכי קאמרי ליה רבנן לר"א מי לא קמודית לן היכא דטלטל מתוכה לר"ה ומר"ה לתוכה דפטור מפני שהוא ככרמלית צדי ר"ה נמי ל"ש ור"א התם לא קא דרסי לה רבים הכא קא דרסי לה רבים:

6פטור. אבל אסור דלאו ר"ה היא אלא כרמלית והה"נ מתוכה לרה"י: וכתבו תוס' ז"ל והא דשבקי רבנן רה"י כדנקט ר"א ונקטי רשות הרבים משום דר' אליעזר דבר על מקום מחיצה שיהא רשות הרבים וקאמר שאם הוציא מתוך החצר שהיא רשות היחיד למקום מחיצה חייב אבל רבנן דמיירי במוציא ומכניס לתוכו ממש שנפלו כל מחיצותיה נקטי רשות הרבים שאצלה הנזכר במשנה ולא רצו למנקט שאם הוציא מתוכה לחצר שאצלה משום דלא נזכר במשנתנו שהיה חצר אצלה א"נ להכי נקטי ר"ה להוכיח מתוכה חלוק הרבה מר"ה שאם לא היה חלוק הרבה היה מותר להכניס מר"ה לתוכה אבל במה שפטור המוציא מרה"י לתוכה אין להוכיח שחלוק הרבה דאפי' אין חלוק אלא מעט מר"ה פטור המוציא מרה"י כיון שאין ר"ה ממש ע"כ: וז"ל הר"ס ז"ל חצר שנפרצה לר"ה המכניס מתוכה וכו' אי אפשר לפרש משנה זו כפשוטה שאע"פ שנפרצה לר"ה עדיין היא רה"י שנשארו לה ג' מחיצות וזהו פירושה כמו שפי' התוס' ע"פ הגמ' וז"ל חייב דברי ר' אליעזר בגמ' מוקי לה במקום מחיצה הפרוצה וכגון שבשני ראשיה לא נשאר כלל משתי מחיצות שבצדה שמקום מחיצה זו שנפרצה אינו תוך מחיצות הנשארות ובלשנא קמא מוקי לה כגון שאבדה להם דרך באותו מקום ובררו להם מקום מחיצות להיות שלהם ללכת דרך שם בשביל דרכן שאבדו שם ור' אליעזר לטעמיה דאית ליה מה שבררו בררו ורבנן סברי דאין להם כח לברור הלכך אע"פ שעוברין שם אינו ר"ה כיון דלא נמסר לרבים ואינו של רבים כדאמרי' בפ' שני שבילי בית גלגול קאמרת. ומתוכה דקאמר ר' אליעזר לאו דוקא מתוכה אלא משום דנקטי רבנן מתוכה קאמר איהו נמי מתוכה כדקאמ' בגמ' והכי קמהדרי ליה רבנן אי אתה מודה שאם הוציא ממנה לר"ה שהוא פטור אבל אסור שאין לרבים כח שם ולכך אינה נעשית ר"ה אפי' נפלו המחיצות סביב והויא כרמלית ה"נ מקום המחיצות קודם שיהיה כרמלית שאין להן כח בברירתן וכו' עכ"ל למה שצריך להבנת המשנה ע"כ. בטור א"ח סי' שס"א וסי' שע"ד ופי' שם שנפרצה אפי' בשבת:

7מפני שהיא ככרמלית עיין במ"ש בר"פ הזורק דשבת בפי' שם כרמלית: