מלאכת שלמה על משנה גיטין ב:ד

1אין כותבין במחובר לקרקע. פ"ק דמכילתין דף ג' ודף ד' וביד שם פ"א סי' ז' ובטור א"ה סימן קכ"ד וכתוב בחדושי הרשב"א ז"ל דאפילו אם כתבו על אילן המחובר לקרקע ונתן לה הקרקע פסול דבעינן דבר הניתן מיד ליד ושכן משמע בירושלמי. ובגמרא פריך כתבו על המחובר והאמרת רישא אין כותבין וליכא לאקשויי דמאי פריך תלמודא דדילמא דה"ק אין כותבין לכתחילה ואם בדיעבד כתבו במחובר כשר מאחר שהחתימה היתה בתלוש כדאיתא בכמה דוכתי במשניות משום דהכי הוי פסולו מן התורה ואפילו בדיעבד מפסיל אם כתבו על המחובר וכמו שפי' הר"ן ז"ל ואפשר שלזה כיון רש"י ז"ל שכתב אין כותבין במחובר דכתיב וכתב ונתן שאינו מחוסר קציצה ע"כ. וסמוך לזה כתב עוד בגמרא פריך והאמרת רישא אין כותבין כלומר כיון שהמחובר פסולו מן התורה משום דכתיב וכתב ונתן מש"ה פריך שפיר בגמרא והא אמרת רישא אין כותבין ור"ל אפילו בדיעבד ומשני וחתמו היינו כתבו לתורף כמו שפי' ר"ב ז"ל וקרי ליה חתמו משום דקאי אתורף שהוא עיקר הגט כמו החתימה שהיא עיקר בשאר שטרות ומתני' דבעי כתיבה בתלוש דדריש וכתב דקרא אכתב הגט ולא אחתימת העדים ר"א היא דאמר חתימת הגט אינה מן התורה אלא מפני תיקון העולם ועדי מסירה כרתי וריש לקיש חתמו ממש שנינו בסיפא דמתניתין תלשו וחתמו ונתנו לה כשר דכי כתיב קרא וכתב אחתימת עדים שהיא עיקר ור"מ היא דאמר עדי חתימה כרתי וה"ק אין כותבין תורף גזרה שמא יחתום:

2כתיבתו וחתימתו בתלוש וא"ת למה ליה למנקט וחתימתו כיון שהיתה כתיבתו בתלוש אי אפשר לחתימתו שתהא במחובר וי"ל דמשכחת שכתבו על אילן תלוש ואח"כ נטעי והשריש וחתמו תוס' ז"ל. והקשה הר"ן ז"ל לאוקימתא קמא שהיא אליבא דהלכתא וז"ל וא"ת ומ"ש דהכא גבי מחובר שרי טופס שנכתב שלא בהכשר בדיעבד ולקמן בפ' כל הגט גבי טופסי הגיטין אסרינן לה אפילו בדיעבד ולקמן בפירקין גבי הכל כשרין לכתוב את הגט אפי' חש"ו לאוקימתא דאמר רב יהודה אמר שמואל דמוקי לה בשייר מקום התורף שרי לטופס אפילו לכתחלה וי"ל דגבי סופרים דהיא מילתא דשכיחא טובא שעושין כן להשתכר אסרו טופס אפילו בדיעבד גזרה משום תורף והכא גבי מחובר דלא שכיח כולי האי אסרו לכתחלה והתירו בדיעבד וגבי חש"ו דלא שכיח כלל מוקמי ליה טופס אדיניה ושרינן ליה אפילו לכתחלה עכ"ל ז"ל:

3אין כותבין וכו' תוס' דפ"ח דשבת ד' ע"ט ודפ"ק דקדושין ד' ט' ודפ' חזקת (בבא בתרא ד' נ"א:)

4על הנייר המחוק פי' רש"י ז"ל מפני שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב בו ויעביר תנאי שהיה בו ולא מנכרא מילתא דהעדים נמי על המחק חותמין ולא נהירא דהא קיימא לן בפ' גט פשוט דשטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר שמא תאמר חוזר ומוחק אינו דומה נמחק פעם אחת דהיינו במקום חתימת העדים לנמחק שני פעמים דהיינו במקום שיחזור וימחוק אלא מתני' בהוא על המחק ועדיו על הנייר עסיקינן שהוא פסול ואין לו תקנה הר"ן ז"ל. ותוס' והרא"ש ז"ל כתבו אפכא בקצור וז"ל על נייר מחוק שהכתב על נייר שאינו מחוק ועדיו על המחק אבל שניהם על המחק כשר כדאמרינן בר"פ גט פשוט דאינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים ע"כ:

5ולא על הדפתרא היינו דמלית וקמיח ולא אפיץ וכ"ש שאין כותבין על חיפא דהיינו דמליח ולא קמיח ולא אפיץ או על מצה דהיינו דלא מליח ולא קמיח ולא אפיץ ואפשר שלזה כיון רש"י ז"ל בפירושו ז"ל שכתב ובגמרא מפרש מאי דפתרא:

6וחכמים מכשירין היינו ר' אלעזר דס"ל עדי מסירה כרתי אבל לר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי מודה לריב"ב דאפילו גט אשה אין כותבין על הדפתרא ובטור ח"מ סי' מ"ב [עי' בתוי"ט ד"ה וחכמים מתירין] וקשה קצת לע"ד דנלענ"ד דיותר היה שייך למיתני האי מילתא דר' יהודה בן בתירא לעיל גבי דיו וקומוס וכו' וגבי עלה של זית דמכשיר ת"ק אע"פ שהוא דבר המזדייף ור' יהודה בן בתירא פוסל אפילו על הנייר המחוק ועל הדפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וכל שכן על העלה של זית מטעם זה וכן בטור א"ה ר"ס קכ"ד כתב אפילו על העלה של זית אע"פ שהוא דבר המזדייף כשר ונראה לומר דה"ק הא דאמינא לך כותבין על העלה של זית דוקא תלוש דהא אין כותבין במחובר ורי"ב בתירא פוסל אפי' בעלה תלוש מטעם זיוף ודו"ק: