מלאכת שלמה על משנה גיטין ט:ד

1שלשה גיטין פסולין. פ"ק דמכלתין ד' ג' וברשב"ם ז"ל פ' גט פשוט ד' עק"ב. והתם בברייתא קאמר אבא שאול שאם כתוב בו גרשתיה היום כשר ותנשא בו לכתחלה דכיון דהיום הגט יוצא מתחת ידה לא אמרינן שנתגרשה כבר בגט זה והרי אין בו זמן אלא אמרינן היום הזה הוא דגרשה בו כיון שהיום הוא שראינוהו בידה והרי הוא חשוב כזמן גמור. ובגמרא פריך ותו ליכא והא איכא גט ישן ומשני התם לא תצא הכא תצא ופרכינן הניחא למ"ד הכא תצא אלא למ"ד הכא לא תצא מא"ל ומשני התם תנשא לכתחלה הכא דיעבד ופרכינן והא איכא גט קרח ומשני התם הולד ממזר הכא הולד כשר ופרכינן הניחא לר"מ אלא לרבנן מא"ל ומשני התם תצא הכא לא תצא ולמ"ד הכא נמי תצא מתרצינן דבמקושר לא קמיירי ופריך והא איכא שלום מלכות ומשני התם הולד ממזר הכא הולד כשר ומוקמינן למתני' כר"מ ומניינא דרישא למעוטי כל הני דאמרן ומניינא דסיפא למעוטי הא דתניא המביא גט ממדינת הים ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ יוציא והולד ממזר דברי ר"מ וחכמים אומרים אין הולד ממזר כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר לה בפ"נ ובפ"נ. וכתבו תוס' ז"ל כל משניות מפיק מחד מיעוטא ממניינא דרישא והך ברייתא ממניינא דסיפא ואשמועינן דמתרצא היא ורבינו יצחק אומר דהך ברייתא איצטריך מיעוטא לחוד לפי שיש תקנה אפילו לר"מ אפילו לכתחלה לינשא שיוכל לנוטלו הימנה וליתנו לה קודם נשואין עכ"ל ז"ל ואיתה למתני' בפ"ק דמכלתין ד' ג' ובפ' שני ד' י"ז:

2ואם נשאת הולד כשר. האי תנא לאו כר"מ ס"ל דאמר עדי חתימה כרתי דלר"מ הולד ממזר ובגמרא דמוקי לה כר' מאיר איכא למימר דכתב ידו כמאה עדים דמי ולאו כר' אלעזר ס"ל דהא פליג ר' אלעזר בסיפא אלא כיון דכתב ידו היא וכתב ונתן קרינן ביה ואע"ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתא אלא מדרבנן פסלינהו דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר הלכך לא תנשא ואם נשאת הולד כשר אבל כתב סופר ואין שם עד הולד ממזר רש"י ז"ל ומהר"י ן' לב ז"ל האריך על לשון זה:

3כתב בכתב ביד פרק ראשון דהלכות גירושין סי' י"ד כ"ה ובטור אבן העזר סימן קכ"ז וסימן ל' וסימן קל"ג וסימן ק"נ:

4יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד לרב דאמר כתב ידו ועד שנינו דוקא תנא רישא כתב בכתב ידו שאין עליו עדים לאשמועינן דאפ"ה הולד כשר וסיפא דאין בו אלא עד אחד איצטריך דאפ"ה לא תנשא לכתחלה. אבל כתב סופר ועד אין הולד כשר וכי קתני מתני' לקמן סי' ח' כתב סופר ועד כשר חתם סופר ועד הוא אבל כתב סופר לא מהני ולא מידי אפילו בסופר מובהק ולשמואל דאמר דאפילו אכתב סופר נמי קאי האי ואין עליו אלא עד אחד דקתני דאפ"ה הולד כשר משום דסופר ה"ל במקום עד שני אע"פ שאינו חתום שהרי שנינו לקמן סי' ח' כתב סופר ועד כשר אלא דהתם כשר לכתחלה משום דמיירי בסופר מובהק ובקי בתורת גיטין ולא יכתבנו אלא א"כ שמע מפי הבעל והכא בסופר שאינו מובהק דוקא ומש"ה דוקא בדיעבד הולד כשר ולית ליה לשמואל כמ"ד דכתב סופר דתנן לקמן היינו חתם סופר וכמו שאכתוב לקמן עוד בס"ד:

5הרי אלו שלשה גיטין וכו' תו' ר"פ בתולה נשאת ובגמרא ס"פ גט פשוט (בבא בתרא בדף קע"ו:)

6רבי אלעזר בלי יוד. ואיתא בירושלמי פ' גט פשוט. וכתב הר"ן ז"ל ומסקנא בשלשה גיטין דמתני' דלא תצא וכמו שכתב הרי"ף ז"ל ומיהו בגט קרח משמע דמודו רבנן דתצא כדמפרקינן בגמרא התם תצא הכא לא תצא ואע"ג דפסולא דרבנן הוא משום גזרה בעלמא ומשמע דה"ה לכל הגיטין הפסולין שאע"פ שאין פסולן אלא משום גזרה כגון כתב על עלה של עציץ נקוב שהוא פסול שמא יקטום וכותב טופסי גיטין דגזר ר' אלעזר טופס אטו תורף ה"ה שאם נשאת תצא ומה שהקלו בשלשה גיטין הללו יותר מבשאר גיטין פסולין דלר"מ בהנהו הולד ממזר והכא הולד כשר ולרבנן בהנהו תצא והכא לא תצא היינו טעמא דדבר הנוהג בגיטין ולא בשטרות החמירו יותר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדי שלא יביאו להשוות גיטין לשטרות ומש"ה כתב לשם מלכות אחרת שאינו נוהג אלא בגיטין לפי שלא היו מקפידין בשטרות וכמו שכתבתי למעלה וכן כל הדברים שנתקנו בגיטין בלבד ס"ל לר"מ שכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בהם הולד ממזר ולרבנן תצא וכן ג"כ בדברים שלא נתקנו בלבד אלא גיטין ושטרות שוין בהן כגון היה סופר במזרח וכתב במערב דאפילו בשאר שטרות אית להו למכתב דוכתא דקיימי ביה דאי לא מיחזי כשקרא מש"ה בגיטין לר"מ הולד ממזר ולרבנן תצא אבל כתב בכתב ידו ואין בו אלא עד אחד או שאין בו זמן כיון דבשאר שטרות רשאי לעשות כן לכתחלה בגיטין נמי כשר וליכא למיחש באין בו זמן לשלום מלכות שאין מקפידין אלא כשמונין למלכות אחרת אבל כשאין כותבין בו זמן כלל אין קפידא בדבר ומש"ה כשרים אלא דכיון דבשאר שטרות לאו שטרי מעלייתא נינהו למיגבי בהו ממשעבדי החמירו בגיטין לפסלה לכתחלה אבל לא שיהא הולד ממזר בהם לר"מ ולא להוציאה מתחת בעלה לרבנן אבל שאר גיטין פסולין משמע דאפילו לרבנן תצא ואע"ג דאשכחן ברפ"ק דלרבא אחר שלמדו פסול גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו ואפ"ה אם נשאת לא תצא התם הא פרישו טעמא משום דהשתא בעל לא מערער אנן ניקום ונערער וזהו דעת הרמב"ן ז"ל. אבל רבינו האיי גאון ז"ל כתב בתשובה בעינן היה סופר במזרח וכתב במערב שאם נשאת לא תצא אע"פ שאין לה בנים ונראה שדעתו ז"ל וכו' עד והרמב"ם ז"ל כתב בפ' עשירי מה"ג כדברי הגאון ז"ל וכן נראה דעת הרי"ף ז"ל אע"פ שאין נראה כן מתשובה שלו וכו' ע"ש ועיין במ"ש בשמו ז"ל בפירקין דלעיל סי' ד':

7אע"פ שאין עליו עדים ואינו כתב ידו אלא שנתנו לה בפני עדים כשר לינשא בו לכתחלה רש"י ז"לי ואיתא פ' האיש מקדש (קידושין דף מ"ז) ברש"י ז"ל:

8וגובה מנכסים משועבדים גובה כתובתה בגט זה מנכסים משועבדים דתנן בכתובות הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה לישנא אחרינא גובה מנכסים משועבדים אם שטר מלוה הוא גובה מנכסים משועבדים דש"ח נמי קרי גט כדאמרינן בעלמא וגט חוב שאין בו אחריות רש"י ז"ל בפ"ק דמכילתין דף ג' והכריחו תוס' בשם ר"ת כפירוש שני דרש"י ז"ל אבל אבל ר"ח ז"ל פסק דלא מגבינן בעדי מסירה אלא מבני חרי כדמוכח בפשטא דההיא דפ' גט פשוט ולפי הגרסא שכתבו שם תוס' ז"ל דמשמע מינה דמתני' דוקא בגט מיירי ולא בשאר שטרות וגם מלשון הקונטרס מוכיח לקמן דלא גבי ממשעבדי אלא בעדי חתימה ע"כ. אבל רשב"ם ז"ל שם ס"פ גט פשוט פירש וגובה מנכסים משועבדים אם שטר מלוה והוא וכו' ויש לו גרסא אחרת בההיא דפ' גט פשוט ועיין במ"ש שם סוף הפרק וכן ג"כ הר"ן ז"ל בפ' המביא תניין דף תקס"ד ע"א וגם כאן:

9שאין העדים כו'. תוס' פ' המביא תניין (גיטין דף כ"ב) וכתבו הם ז"ל בפ"ק ד' ג' דמהלשון דאפילו אין עליו עדים דייקינן דס"ל לר' אלעזר אפילו אין עליו עדים כלל אפילו עד אחד ועוד דקתני דאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תקון העולם משמע דבעד מסירה לחוד סגי ואפילו לכתחלה והא דתנן בהשולח התקין ר"ג הזקן שיהו חותמים על הגט לא שצריך לעשות כן אלא תקן שילמוד להם לעשות כן שלא יצטרכו לעדי מסירה כשירצו להראות לראיה השטר והגט אבל אם באים לסמוך לכתחלה אעדי מסירה סומכין ע"כ וכן כתב הרא"ש ז"ל: