מלאכת שלמה על משנה כלים טו:א

1שיש להם שוליים. היה נראה לפ' אע"פ שיש להם שוליים טהורים מרוב גודלם שאם אינו יכול לישב שלא מסומך טהור אע"פ שאינו גדול שמחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש וי"ס דגרסי בהדיא אע"פ שיש להם שוליים. אבל ברפ"ג דהלכות כלים כתב הרמב"ם ז"ל וכל כלי עץ שהוא סתם אם היו לו שוליים לישב עליהן על הקרקע כדי שלא יהא נוח להתגלגל והיה מחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש אינו מקבל טומאה כלל לא מן התורה ולא מד"ס מפני שחזקתו שעשוי לנחת ע"כ משמע דתרתי בעינן וכן נראה ג"כ מפירושו למתני' ולע"ד נראה דטעמא הוי דאם אין לו שוליים הוא נוח להתגלגל אפי' מלא ואינו נקרא עשוי לנחת והוי דומיא דשק המתטלטל מלא וריקן וטמא מיהא מד"ס אבל כשיש לו וגם הוא גדול אי אפשר לו להתטלטל מלא אפי' ע"י גלגול וטהור אפי' מד"ס. וכן כתבתי בשמו ז"ל בפ"ח דאהלות סי' ג'. והרב בצלאל אשכנזי ז"ל מחק מתלמודו שם בעירובין מלות אע"פ אמנם רש"ל ז"ל לא ראיתי שמתקו. ומ"מ דו"ק במה שכתבתי לקמן סוף סימן ב' דפי"ח בשם הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל גם בפי' ר"ע ז"ל סימן ג'. ועיין בת"כ פרשת שמיני פרשה ו':

2שהן כוריים ביבש וכו'. משום דלת אין בו גודש וביבש הוי גודשא תלתא [הגה"ה בירושלמי פ"ק דעירובין דף י"ט ע"א כתוב א' אומר אלפים בת יכיל וכתוב א' אומר שלשת אלפים יכיל א"א לומר אלפים שכבר נאמר ג' אלפים ואא"ל ג' אלפים שכבר נאמר אלפים בת נמצאת אומר אלפים בלח שהן ג' אלפים ביבש מיכאן למדו חכמים מ"ס בלח שהן כוריים ביבש ע"כ]:] בכלים שהן עשויין כים גבהן כחצי רחבן והן עגולין:

3טהורין. דאתקוש כלי עץ וכלי עור לשק. וכתבו תוס' ז"ל בשבת פ' ר' עקיבא דף פ"ד דלהכי נקט בכל דוכתא מה שק מיטלטל מלא וריקן וכו' ולא נקט מה בגד מיטלטל מלא וריקן אע"ג דבגד כתיב גבי שק או בגד או עור או שק דלא שייך למילף הכי אלא משק כדכתיב ויהי הם מריקים שקיהם ע"כ:

4דרדור. מצאתיו מנוקד בשור"ק:

5וקוסטות. אית דגרסי קסתות ואית דגרסי קצתות וי"ס וקסטות ונראה שהיא גרסת הרי"א ז"ל ונקד הסמ"ך בצר"י וקסִטוׁת. ופי' בערוך הוא לגין והגאון פי' מלשון קסטא דמורייסא בלומא קסטא דחמרא בד' לומי דבפרק אין מעמידין הר"ש ז"ל. והר' בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה וקוסטת בלי וי"ו אחר הטי'"ת:

6ובור ספינה קטנה. נראה לע"ד דהיינו ספינת הירדן המוזכרת בשבת בשבת פרק ט דף פ"ג שהיא ספינה קטנה שאינה יכולה לילך באמצע הים הגדול רק בירדן שהוא נהר קטן. ובירושלמי פ' במה טומנין עריבת הירדן למה היא טמאה מפני שממלאין פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים ע"כ. אבל אי אפשר לומר כן דמי הירדן מים מתוקים הן ואין צריכין לעשות בור בספינה העוברת דרך שם:

7שאינם עשויין להטלטל. גרסי':