מלאכת שלמה על משנה כלים טו:ב

1ארוכות. בכא"ף והן לוחות ואית דגרסי ארובות בבי"ת פי' עריבות שלשין שם הלחם וי"ס דגרסי עריכות פי' שעורכין עליהם הלחם:

2דף של נחתומין וכו'. ובפ' חומר בקדש דף כ"ד כתבו תוס' ז"ל דכי אמרי' דדף של נחתומין טמא אע"ג דלית ביה קבול כלל היינו משום משמשי אדם ומשמש משמשי אדם ע"כ. ובטור חו"מ סימן צ"ה כתוב וכן רבינו חננאל ז"ל פסק כר' אליעזר דאית ליה כל המחובר לקרקע כקרקע דמי ע"כ וכתוב שם בבית יוסף לא ידענא היכא א"ר אליעזר הכי וכך ה"ל לכתוב ור"ח פסק כרבנן ע"כ פי' כרבנן דפליגי אר' מאיר בפ' שבועת הדיינים דתנן ר"מ אומר יש דברים שהם כקרקע ואינם כקרקע ואין חכמים מודים לו ואפשר להיות דלר' אליעזר דמתני' כיון רבינו חננאל ז"ל ומ"מ קשה לע"ד דא"כ קשיא דרבנן דהכא אדרבנן דהתם ושמא דמפני טעם זה וגם מפני שיש לחלק שום חילוק בין טומאה לשאר דינים לא בחר הרב הגדול מהרי"ק ז"ל לפרש ולומר דהיינו ר' אליעזר דמתני':

3בפי' ר"ע ז"ל. [צ"ל לשון מחומר קרצתי כו'] (ואע"ג דטמא מדרבנן) וכו' אמר המלקט נלע"ד שצריך להיות טמא דס"ל וכו'. מערוך. הוא הלוח שמסדרין עליו הלחם שתים מערכות הרמב"ם ז"ל אבל בערוך פי' עץ ארכו אמה ומרדדין בו הרקיקין ע"כ וכן הביאו הר"ש ז"ל: