מלאכת שלמה על משנה כתובות ג:א

1אלו נערות. פ' בתולה נשאת (כתובות דף י"א) ובפ' שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף ל"ח) ובירוש' פ"ק דמגלה דף ע"א: ונראה דקאי אפ"ק דאגב שהזכיר שם דגיורת ושבויה ושפחה פחותות מבנות שלש כתיבתם מאתים ויותר על ג' כתובתם מנה קתני השתא דהני פחותות לענין קנס יש להן והני יתירות אין להם קנס אלא שהפסיק בכל האי פירקא דלעיל מהנהו טעמי דכתיבנא לעיל בההוא פירקא והדר לדיניהן דהני לענין קנס ובדין הוא דה"ל למישרי ברישא ולמיתני אלו נערות שיש להן קנס הבא על הגיורת וכו' מן הטעם שכתבנו אלא משו' דאיכא רבותא טפי בממזרת ונתינה וכותית דהא פסולות פתח בהו ברישא וזה אפשר שכיון רש"י ז"ל במה שכתב הבא על הממזרת בגמ' פריך אבל כשרות לא ומשני פסולות איצטריכא ליה לאשמועי' כלומ' אם תקשה דה"ל למיתני בריישא בגיורת מן הטעם שכתבנו אה"נ אלא במאי דפריך בגמ' ומשני מתורץ הדבר וכדכתיבנא כנלע"ד. ואי גרסי' ואלו נערות בויו הוה ניחא טפי מה שכתבנו ועוד י"ל דנקט ברישא ממזרת ונתינה וכותית משום דליכא למיתני בהו בסיפא בואלו שאין להם קנס מידי כדתני בשאר באבי ושיעור מתני' ואלו נערות שהבא עליהן נותן להן קנס ממזרת ונתינה וכותית אלא דנקט מלת הבא בתר הכי כדי לחלקן כמו שנכתב בסמוך בס"ד: נערות גמ' נערה אין קטנה לא וכתב רש"ל ז"ל דדייק ליה מדלא קתני אלו בתולות שיש להן קנס שהרי עיקר הקנס על ענין בתולים ועוד בקרא דמפותה לא הוזכר אלא בתולה והיה לו להזכיר הלשון הנאמר בשניהם אלא דבא להשמיענו חדוש אלו נערות ולא קטנות שלא תאמר דקרא לא קפיד אלא אנערות ולא בוגרות ומש"ה דייק שפיר דליכא למימר דילמא דלא אתי למעוטי אלא בוגרת ע"כ. ותוס' ז"ל תרצו דאסיפא דמתני' דקתני כל מקום שיש מכר אין קנס סמיך ומשני בגמ' דהאי מתני' נמי ר"מ היא דאמר קטנה אין לה קנס: ועיין בתוס' דנדה פ' יוצא דופן (נדה דף מ"ד:)

2הבא על הממזרת וכו'. תוס' פ' אלמנה לכהן גדול דף ס"א ודפ' הערל (יבמות דף ע"ט:)

3ועל הנתינה מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע וכו' ודוד גזר עליהם כן פי' רש"י ז"ל כאן ובריש פ' עשרה יוחסין וכן היא דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכ' א"ב אבל הר"ן העלה דנתינה דכוליה תלמודא היינו אחת משבעה עממין שנתגיירה שהיא אסורה מן התורה אפי אחר שנתגיירה מלאו דלא תתחתן ע"כ ואף רש"י ז"ל עצמו כתב בפ"ד מיתות כותי בלא תתחתן בם וכן הנתין דהוא מן הגבעונים וכן כתב בפ' ואלו הן הלוקין: וכל ז' עממין בגירותן נמי אסירי כדאמר רבא בפ' הערל מיהו דוקא אותן המתגיירין בעצמן אבל בניהם ובנותיהן מותרין שהרי לא מנה בהן הכתוב דורות ובא דוד וגזר על הנתינים לעולם עכ"ל ברפ"י יוחסין: ואיתא להאי בבא בירוש' רפ"י יוחסין:

4ועל הכותית. עיין בתוי"ט מה שכתב על פי' הרעז"ל ומביא בשם התו' והא דלא תנא מצרי ואדומי משו' שיש להם היתר אבל קשה דליתני מחזיר גרושתו משנשאת ונבעלה שלא כדרכה אע"ג דאמרי' בפ"י יוחסין הכל מודים שאם בעל ולא קדש שאינו לוקה מ"מ לר' עקיבא דאמ' אין קדושי' תופסין במחזיר גרושתו ליתני ועוד ה"מ למיתני יבמה לשוק וי"ל דתנא ושייר ואע"ג דבפ"ק דקדושין פריך תנא תני אלו ואת אמרת תנא ושייר הכא דתני בסיפא ואלו שאין הן קנס לא שייך למידק הכי כדאשכחן בפ' המזבח מקדש דקתני ואלו פסולן בקדש ואלו שאין פסולן בקדש ומשייר ברישא ובסיפא:

5הבא על הגיורת. תוס' דפרק יוצא דופן ר' מ"ד.

6הבא על אחותו. פ' בן סורר (סנהדרין דף ע"ג) ובגמ' מוקי דמתני' דמחייב תשלומין לבא על אחותו וכו' ואע"פ שמתחייב כרת בביאתו דלא כר' נחיניא בן הקנה דתניא ר' נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת אתשלומין מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אם שרף גדושו של חברו אף יום הכפורים מתחייב בנפשו כרת ופטור מן התשלומין הכא נמי גבי בא על אחותו וכו' כיון דמתחייב כרת פטור מן הקנס: וכתבו תוס' ז"ל וה"ה דה"מ לאקומה כשגרשה. והביא ירוש' זה סמ"ג עשין סוף סי' נ"ד. ור"ע ז"ל פי' כלשון רש"י והרמב"ם ז"ל ומשו' אשת אחיו הוא דאיצטריכא להו לפ' הכי דנתגרשה דאי נתאלמנה יבמה היא לו וזקוקה לו ולפי' הירוש' שהביאו תוס' ז"ל דמיירי אף בנתאלמנה:

7אע"פ שהן. בְּהִכַּרֵת כך היא גירסת רבינו יהודה ב"ר נתן כמו שכתבתי בפ"ק דמגלה אבל בהרי"ף והרא"ש ז"ל כתוב אע"פ שהן בכרת: ובגמ' יליף מקראי דפסולות כגון חייבי לאוין וכ"ש חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דיש להם קנס וגם דחייבי כרתות יש להם קנס מנער נערה הנערה. וגם בהצטרפות קראי אחריני עם דרשת מלת הנערה כדאיתא התם ע"ש ובתוס'. בסוף פ' ר"ע ז"ל אבל אם היתה שם התראה פטור אמ' המלקט ומתני' דמכות רפ"ג דקתני ואלו הן הלוקין הבא על אחותו וכו' מיירי בשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמועי' שם דלקי ולא משלם ומתני' דהכא מיירי בשלא התרו בו דליכא מלקות והיא אוקמתא דר' יוחנן וגם רבה אסיקנא בגמ' דע"כ כר' יוחנן ס"ל דחייבי מלקיות שוגגין משלמין ממון ומוקי נמי למתני' כשלא התרו בו וריש לקיש תירץ דמתני' דהכא כר"מ דאית ליה אדם לוקה ומשלם ועולא תירץ דמתני' באחותו נערה דאיכא קנס ולא לקי ומתני' דהתם באחותו בוגרת או באחותו נערה ותומה ומפותה דליכא קנס וכרבנן: וביד פ"א דהלכו' נערה בתולה סי' י"א: ובטור א"ה כוליה פירקי' בסי' קע"ז: ואמרי' בגמ' דמתני' דקתני קנס לממזרת ולאחותו וכו' דלא כי האי תנא דתניא ולו תהיה לאשה שמעון התמני אומר אשה שיש לו בה הויה דהיינו שקדושין תופסין לו בה יש לה קנס פרט לאחותו ולכל חייבי כרתות. ר"ש בן מנסיא אומ' אשה הראויה לקיימה דמשמע ליה תהיה לשון קיום ומפ' ר' זירא דאיכא בינייהו ממזרת ונתינה למ"ד יש בה הויה הא נמי יש בה הויה למ"ד ראויה לקיימה הא אינה ראויה לקיימה ולר' עקיבא דס"ל דאין קדושי' תופסין בחייבי לאוין קאזיל. ומפ' בגמ' מאי בינייהו מ"מ למאן דס"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין מתני' בלא כשמעון התמני בחייבי כרתות ודלא כר"ש בן מנסיא בין בחייבי כרתות בין בחייבי לאוין. אמר רב חסדא הכל מודי' בבא על הנדה שמשלם קנס למ"ד יש בה הויה בעי' הא נמי יש בה הויה שהמקדש אשה בימי נדותה מקודשת למ"ד ראויה לקיימה הא נמי ראיה לקיימה: