מלאכת שלמה על משנה כתובות ג:ב

1ואלו שאין להם קנס וכו'. ביד שם פ"א סי' ג'.

2ר' יהודה אומר שבויה שנפדת. וכו' אבל בגיורת מודה שאין לה דודאי היא בחזקת בעולה שנבעלה בעוד שלא היה דעתה להתגייר ואפי' אם היה דעתה להתגייר משהיתה בת שלש שנים ויום א' מ"מ לא מנטרא נפשה כיון דאינה ראויה להתעבר ובברייתא משמע דפליג ר' יהודה דידיה אדידיה אליבא דר' יוחנן דמפ' טעמיה דר' יהודה הכא משו' שלא יהא חוטא נשכר א"נ ע"כ ל"ק ר' דוסא התם אלא בתרומה בזמן הזה דרבנן היא אבל קנס דמדאורייתא אפשר כרבנן ס"ל דלית לה קנס לא פריך בגמ' דלא קשי מידי: ובירושלמי א"ר יוחנן לא ריבה אותה ר' יהודה אלא לקנס תני ר' חייא אף לכתובת מנה מאתים ר"ש בן לקיש אומ' אף להאכילה תרומה על דעתיה דרשב"ל ר' יהודה ור' דוסא שניהם אומרי' דבר אחד אתא ר' חנינא בשם רשב"ל הלכה כר' דוסא ע"כ:

3ר' יהודה אומ' שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה אע"פ שגדולה. הלשון דחוק בעיני שהיה צריך לשנות שבויה אע"פ שנפדית כשהיא גדולה הרי היא בקדושתה וצריך לדחוק דה"ק אע"פ שנשבות כשהיתה גדולה כמו שפ"י ר"ע. ז"ל: ונראה דהכא ליכא למפרך דמרישא דקתני דפתוחות מבת ג' שנים ויום א' יש להם קנס שמעי' דיתרות אין להם קנס דהכא איצטריך למיתני משו' לאשמועי' פלוגתא דר' יהודה ארבנן:

4הבא על בתו. למאי דמוקי מתני' בפ' בן סורר ומורה במפותה צריך לאוקומה כשבא עליה ובגרה תוס' ז"ל ופירשו שם בדף ע"ג וז"ל אי דאב תיפוק ליה דאפי' בא עליה אחר קנסה לאביה דאי לעצמה תיקשי ליה דמחלה וא"כ כיון שהוא מוכרח שהוא לאביה אמאי איצטריך לומר דפטור משו' דקים ליה בדרבא מיניה ואין לומר דאיצטריך להיכא דלא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה דמה עמידה בדין שייך בדבר שהוא שלו ונראה לפ' דלעולם לעצמה ואפי' במפותה מיחייב אי אמרה בשעה שבא עליה שאינה מוחלת הקנס ע"כ: ובירושלמי אילו אחר בא עליה קנסה לאו לאביה תפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כר' יוסי הגלולי ברם כר' עקי' יש לה קנס וקנסה לעצמה ע"כ: וכתבו תוס' ז"ל וה"ה דה"מ לאיקומה אליבא דר' יוסי הגלילי שבא עליה אביה עד שלא בגרה ובגרה דליכא לאקשויי תיפוק ליה דקנסה לאביה ואמאי איצטריך לטעמ' דקלב"מ דהא כיון שבגרה וכ"ע אין קנסה לאביה ע"כ בהרחבת קצת ביאור מאצלי כפי עניות דעתו:

5שנאמ' ולא יהיה אסון ענוש יענש. הא אם יהיה אסון לא יענש וכו' וכתי' נמי קרא אחרינא כדי רשעתו במספר משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות וחד קרא אתא למיתה וממון וחד למלקות וממון וצריכי וכו' כדאיתא בגמ': וז"ל הר"ן ז"ל ואע"ג דמתניתין מיתוקמא בשלא התרו בו אפ"ה פטור מקנס דחייבי מיתות אע"פ שהן שוגגין פטורין מלשלם ובגמ' ולפי' לה מדתנא דבי חזקיה וכו': עוד בסוף פירושו של: ר"ע. ז"ל וילקה ואז אינו משלם אמ' המלקט ודלא כר' מאיר דאמ' אדם לוקה ומשלם: ולדידיה חד קרא למותה וממון וחד למיתה ומלקות וצריכי וכו' כדאיתא בגמ' ותו איכא קראי אחריני ובגמ' מפ' לכולהו למאי איצטריכו ובמסקנא מפ' דר' חנינא בן עקביא מפיק דהיכא דמשלם קנס אע"ג דחדוש הוא לא מיקטיל מקרא דכל חרם וכתבו בתוספות אף על גב דבמתני' מייתי קרא דלא יהיה אסון למי שמשלם קנס דלא מיקטיל ור' חנינא מפיק ליה מכל חרם היינו משו' דכייל מתניתין כל חייבי מיתות דקתני וכל המתחייב וכו' אי נמי מתניתין אתיא כתנא קמא דר' חנינא בן עקביא ופלוגתייהו בברייתא בגמ': וביד שם פ"ד סימן ה':