מלאכת שלמה על משנה כתובות ו:ד

1סלע כסף. בבבלי ובירושלמי ובפירוש רש"י ז"ל ובהרי"ף ז"ל ובהרא"ש והר"ן ז"ל הנוסחא סלעא נעשה ששה דינרין וכו'. ופי' רבינו שמואל ב"ר ברוך דלא הוי רבית כיון שאם היה מגרשה מיד היה צריך להוסיף לה שליש אבל כל אדם שמלוה ברבית לא היה נותן אא"כ ירחיב לו זמן והוי אגר נטר לי' ע"כ משלטי הגבורים. ובגמ' פריך היינו פוסק ט"ו מנה כנגדן דקתני ברישא דמתני' דלעיל ומשני תנא עסקא רבא ותנא עסקא זוטא וצריכא דאי תנא עסקא רבא משום דנפיש רווחא אבל עיסקא זוטא אימא לא ואי אשמועינן עיסקא זוטא משום דזוטר זיונה פי' יציאה ואחריות אבל עסקא רבא דנפיש זיונא אימא לא צריכא לאשמועינן דבתרוייהו הוא מוסיף שליש:

2לכל מנה ומנה. בין שהכניסה לו כספים שיש בהן ריוח בין שהכניסה לו שום שאין בהן ריוח ובגמ' בעי רב אשי האי לכל מנה ומנה דקתני במנה הנישום קאמר דהיינו הרבה לתועלתה שהוא כפי מה ששמו הנדוניא או במנה המתקבל פי' כפי מה שהחתן מקבלן עליו דהיינו פחות חומש ואת"ל במנה המתקבל יום ראשון או כל יום ויום את"ל כל יום ויום שבת ראשונה או כל שבת ושבת את"ל כל שבת ושבת חדש ראשון או כל חדש וחדש את"ל כל חדש וחדש שנה ראשונה או כל שנה ושנה תיקו:

3עשרה דינרים לקופה. ס"א וקושה וכן נ"ל עיקר ה"ר יהוסף ז"ל:

4רשבג"א הכל כמנהג המדינה. אשום ואכספים קאי והכי איתא בתוספתא א"ר יוסי מקום שנהגו שלא לפחות מן השום ושלא להוסיף על הכספים אין משנין מן מנהג המדינה. ולשון הרא"ש ז"ל רשבג"א הכל כמנהג המדינה אכולה מתני' קאי והכי איתא נמי בתוספתא א"ר יוסי וכו'. וביד פכ"ג דהלכות אישות סי' י"א ובטור א"ה סי' ס"ו: