מלאכת שלמה על משנה כתובות ו:ה

1המשיא את בתו סתם וכו'. מבואר הוא קשר משנה זו עם שלפניה דברישא קתני פסקה לו אלף דינר שהוא עסקא רבא ובתר הכי קתני פסקה לו כספים סלעא נעשה ששה דינרין דהיינו עסקא זוטא כדכתיבנא וקתני נמי בינייהו שומא רבא ושומא זוטא כדכתיבנא והשתא קתני דעני שבעניים לא יפחות מחמשים זוז אם הוא משיא בתו סתם ובתר הכי קתני גרוע שבכולן דהיינו פסק להכניסה ערומה ובתר הכי קתני דאפי' הנשאית מארנקי של צדקה דינה כעני שבעניים ואפשר דגם היתומה הנשאת על ידי גבאי צדקה אם נתפייס להכניסה ערומה לא יאמר הבעל לכשתביא לביתי אכסנה בכסיתי אלא מכסה ועודה בבית אפיטרופסיה אלא שאינו דרך לפסוק הגבאי תנאי על הבעל להכניסה ערומה כמו שאפשר שיעשה האב משום הכי לא קתני ליה רק גבי אב כך נלע"ד: וביד רפ"כ דהלכות אישות וסי' ב': ובטור א"ה סי' נ"ח:

2לא יפחות לה מחמשים זוז הכא נמי אמר אביי דהיינו זוזי מדינה שהן ששה דינרין ורביע צורי כדכתבינן לעיל בפ' אע"פ סוף סי' ח' גבי שיעור שפוסקי' לעני שבישראל דאי זוזים צוריות היכי תני בסיפא אם יש בכיס וכו' מה יותר מחמשים זוזים של צור יתנו לה מכיס הצדקה. וכתוב בשלטי הגבורים שאין יכולין לתבוע מן האב יותר אפי' היה עשיר גדול ע"כ וכן דקדק ג"כ המגיד משנה מלשון הרמב"ם ז"ל שם ר"פ עשרים שכתב בד"א כשהיה האב עני אבל אם היה עשיר הרי זה ראוי ליתן לה כפי עשרו ע"כ. ומדלא קאמר ה"ז חייב משמע דאין כופין אותו ליתן יותר אבל לשון הטור שם בד"א בעני אבל בעשיר צריך שיתן לפי כבודו ע"כ:

3אכסנה בכסותי צריך לדקדק מאי בכסותי דקתני ואפשר לומר דלרבותא נקטיה דאע"ג דקאמר לכשתבא לביתי אכסנה בכסיתי כלומר כפי כבודי ועשרי ואם אתם מחייבים אותי לכסותה בעודה בבית אביה לא אכסנה כפי כבודי רק כפי הראוי לה וסד"א כיון דלתועלת האשה קאמר שמעי' ליה קמ"ל דמכסה בעודה בבית אביה אפי' שאינו מכסה לפי כבודו ועשרו רק לפי כבוד אביה ואחר שתנשא עמו לאו כל כמיניה לכסותה כפי כבוד אביה דעל כרחו עולה עמו כך נלע"ד. ומ"מ נראה דיותר נכון דכיון דקיימא לן כמ"ד דבדבר שבממון תנאו קייים אם התנה קודם נשואין ע"מ שלא תעלה עמו או ע"מ שתרד עמו דבריו קיימין:

4אם יש בכיס כו' בטור י"ד סי' ר"ן: