מלאכת שלמה על משנה כתובות ח:ח
מלאכת שלמה על משנה כתובות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Ketubot 8:8
Open in the reader →1ה"ג לא יאמר לה הרי כתובתיך וכו' וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה גרשה וכו': ופי' רש"י ז"ל על השלחן הן מעות שהוא משתמש בהן אם הוא שלחני. וקשה לע"ד דמשמע דקשה דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא דמרישא דקאמר לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן משמע הא כתובתיך שדה פלונית יכול לייחד כיון שהוא קרקע שאי אפשר לו להתאבד או להתגנב והדר קתני אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה דמשמע דאפילו ייחד לה קרקע לא מהני דחיישינן שמא ישתדף אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה ולא מהני כח יחוד קרקע רק שיהא מקחו בטל שאם ימכור קרקע המיוחד לה מקחו בטל אבל שאר קרקעות שאינם מיוחדות לכתיבתה אע"פ שהן משועבדות לכתובתה יכול למכרם ולא מצאתי בפוסקים זכר לדבר דבר מבורר ועיין במה שכתבתי לעיל פ"ד סוף סי' ז'. ובגמ' פריך מאי וכן לא יאמר פשיטא מי גריעא אשתו מיבמתו ומשני מ"ד התם גבי יבמתו הוא דקאמרינן שלא ייחד לה מעות לפני שלחני משום דלא כתב לה האי יבם כתובה דליכתוב בה נכסים דקנאי ודקנינא אבל הכא גבי בעל דכתב לה דקנאי ודקנינא אימא סמכה דעתה קמ"ל דלא סמכה. ופי' ר"י ז"ל אלא כל נכסיו אחראין פי' אין מכרו בטל אלא אם ימות או יגרש יכולה האשה לטרוף אבל כל זמן שאינו בא לידי גבוי מכרו קיים ע"כ. ירושלמי בראשונה היתה מונחת כתובתה אצל אבותיה והיתה קלה בעיניו לגרשה וחזרו והתקינו שיהא אדם לוקח בכתובת אשתו כוסות וקערות ותמחויין הדא דתנינן לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה חזרו והתקינו שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו שמתוך שאדם נושא ונותן בכתובת אשתו והוא מאבדה הוא קשה בעיניו לגרשה ע"כ. ובגמרא דילן מייתי לה להאי ברייתא בשנוי קצת. ושמעון בן שטח התקין שלשה דברים שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו ושיהו התינוקות הולכין לביה"ס והוא התקין טומאה לכלי זכוכית ע"כ מן הירוש' וה"נ אמרי' בפ"ק דשבת דף ח"י שהוא תקן שיהו כל נכסי האיש אחראין לכתיבת אשתו ועיין במ"ש ר"פ שני דמסכת כלים. ובערוך בלשון ראשון פי' לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן פי' המעות שעל השלחן שמתעסק בהם השלחני ועצה טובה קמ"ל דלא לימא לה הכי שמא יגנבו או יאבדו ע"כ. והכי מפרש לה בגמרא ואמרינן עלה דאי לא תימא הכי סיפא דקתני וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה ה"נ דאי בעי לזבוני לא מצי לזבוני ואמאי הא אוקימנא לההיא מתני' דפ' הניזקין דקתני לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל דוקא באותן שלש שדות אחת שכתבה לה בכתובתה ואחת שייחדה לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה [הגהה. כן פי' רש"י ז"ל כאן וכבר הקשו עליו תוס' ז"ל בשם רשב"ם ז"ל דכ"ש בשאר נכסים כדאמרינן בפ' חזקת הבתים וישבו דבריו עיין שם אבל בפ' הניזקין הוא עצמו כתב דכל שכן בשאר נכסים כמו שהעתקתי דבריו ז"ל שם סי' ו'] אבל מי שלא כתב ולא ייחד מוכר הכל וטעמא משום דכתב לה דקנאו ודקנינא אלא מאי אית לך למימר דעצה טובה קמ"ל ה"נ גבי יבמתו עצה טובה קמ"ל וכתבו תוס' ז"ל דלמסקנא דבגמרא טעמא דמתני' הוי משום איבה בין ביבמתו בין באשתו פי' שהמייחד לאשתי או ליבמתי בכתובתה קרקע או מטלטלין נותן איבת עולם ביניהם דסברה עימו נתן בגירושין:
2גרשה אין לה אלא כתובתה. פי' גרשה ליבמתו לאחד שכנסה אין לה אלא כתובתיה בלבד ובגמרא דייקי גרשה אין פי' דאז הוא דקאמר דאין לה אלא כתובתה בלבד ואם בא למכור מן השאר ימכור אבל לא גרשה לא ימכור כלום וקמ"ל תנא כר' אבא דאמר שאינו יכול למכור בנכסי אחיו כלל והקשה רש"י ז"ל והא מרישא שמעינן לה דקתני כל נכסיו אחראין לכתובתה ותירץ דהתם עצה טובה היא דהא גבי אישתו נמי תנן הכי אבל מהן משנה יתירא שמעינן דדוקא גרשה דאי לא למאי קתני לה אי משום היא גופה פשיטא דאין לה אלא כתובתה אלא ודאי לדוקיא דילה תנייה למידק הא לא גרשה לא וקשה לע"ד דא"כ כי פריך תלמודא לעיל לאביי מדר' אבא ומשני ליה ולטעמיך ולותבה ממתני' דקתני לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה דשמעית מינה שאינו יכול למכור כלל מנכסי אחיו שהכל משועבד לכתובת אשתו ומהדר ליה דמתני' עצה טובה קמ"ל דאי לא תימא הכי סיפא דקתני וכן לא יאמר אדם לאשתו וכו' ה"נ וכו' קשה דמאי קמהדר ליה הא על כרחך האי סיפא דגרשה וכו' דינא אשמועינן כדאמר בגמרא וכדכתיבנא ושמא די"ל דבשלמא כי תנינן בהדיא במתני' מאי דתני בברייתא בהדיא שייך למפרך אדמותבת מברייתא איתביה ממתני' ולפיכך אקשי ולטעמיך אדמותבת ליה מברייתא אותביה ממתני' דסבר דרישא דתני בהדיא לא יאמר הוי דינא וכיון דשני ליה דרישא עצה טובה קמ"ל לא אקשי ליה מהאי סיפא כיון דבהדיא לא קתני אלא מדיוקא וממשנה יתירה ובברייתא קתני ליה בהדיא דאין לו למכור בנכסי אחיו אא"כ נשא את יבמתו והדר גרשה מש"ה פריך ליה מברייתא ולא מהאי סיפא כך נלע"ד. הרי היא ככל הנשים וכו'. ואיתא להאי בבא בירוש' פרק ששי דדמאי. ובטור אה"ע סי' ט"ו וסי' קס"ח. ומלת בלבד מצאתי שמחקה ה"ר יהוסף ז"ל: