מלאכת שלמה על משנה כתובות ט:ג

1כל הקודם בהן זכה. ואם קדמו זכו ואין מוציאין מידם וממתניתין דהכא נפקא לן בכוליה תלמודא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח:

2ובעל חוב. כלומר או בעל חוב:

3המותר ר"ט אומר ינתנו לכושל שבהן. פי' שאם בדרך משל זכתה האשה יותר מכתובתה המותר ינתן לב"ח שהוא בעל השטר שידו על התחתונה ואם הב"ח הוא שזכה יותר מכדי חובו המותר ינתן לאשה שהיא בעלת שטר כתובתה שידה על התחתונה ולא הוי האי כושל דסיפא כמו כושל דרישא דכתיבנא דאית ביה פלוגתא דתנאי ואמוראי דהכא מוכרח שהפירוש כן כדכתיבנא דשניהם כושל כנגד היתומים. ואיתה למילתיה דר"ט ור"ע בתוס' ר"פ מי שהיה נשוי ודף צ"ב ודפ' הניזקין (גיטין דף מ"ט:)

4אלא ינתנו ליורשין. ירושלמי דנדרים פ' ר' אליעזר: ובגמ' פריך ור' עקיבא מאי אריא מותר כולהו פירות נמי דיורשין היו דכיון דטעמא דר' עקיבא משום דלא נשבעו היא כי תפסי נמי אמאי זכו הרי זכו בהן יורשין משעת מיתה ונכסי דיתמי קא תפסי ואמאי כל הקודם בהן זכה ומשני אה"נ דלא זכו בהן כלל לא אשה ולא ב"ח אפילו במה שקדמו ותפסו אלא איידי דא"ר טרפון מותר תנא איהו נמי מותר ולעולם בכולהו נמי אית ליה דאפילו תפסו מפקינן להו מיניה דלר' עקיבא לא מהניא אלא מחיים של מת. ונלע"ד דמשום דתנן בסוף פירקין דלעיל פלוגתא דר' טרפון ורי עקיבא דר' טרפון ס"ל דאפילו לאחר מיתה מהניא תפיסה אלא דסיימינהו לכולהו דיני דנכסי מלוג ושעבוד כתובת יבמה דשייכי טפי אהדדי והדר לאשמועינן פלוגתא דר"ט ור' עקיבא דס"ל לר"ט דאפילו לאחר מיתה מהניא תפיסה והכא אה"נ דהוה מצי למנקט הניח מטלטלין כל הקודם בהן זכה אלא דסרכא דלישנא דמתני' דבפירקין דלעיל נקיט ואזיל ועוד אפשר לומר דמשום דבעינן אפילו לר"ט שיהו צבורין הפירות ומונחין בר"ה או בסימטא אבל אם כבר הם בבית היורשין לא שייך בהו תו תפיסה אפילו לר"ט וסתם מטלטלין הם בבית אביהם המת שודאי זכו בהן היורשין ולא מהני בהו תפיסה מש"ה נקט פירות תלושין דאפשר דתלשן מן הקרקע ולא הספיק להכניסם לבית עד שמת ומהניא בהו תפיסה לר"ט אם הם בר"ה לרב ושמואל או אפילו אם הם בסימטא לר' יוחנן וריש לקיש. ואשמעי' תנא פלוגתא דר"ט ור"ע בתרתי באבי דמתני. גבי פקדון ומלוה וגבי מותר מה שזכתה האשה או הב"ח להודיעך כחו דר' טרפון דאפילו גבי מותר דדמי לתופס לב"ח במקום שחב לאחרים דהיינו יורשין אפ"ה ס"ל שינתן לבעל השטר שידו על התחתונה כך נלע"ד. אח"כ מצאתי שכתבו תוס' ז"ל אמאי דגרסי' בגמרא ור' עקיבא תפיסה לא מהני כלל ופי' רש"י ז"ל שהוא לשון שאלה ומשני אמר רבא אמר רב נחמן והיא שתפס מחיים של מת. והם תוס' ז"ל כתבו וז"ל ור' עקיבא לא מהני ליה תפיסה כלל פי' ר"ת ז"ל דקשיא ליה דתנן בפירקין דלעיל גבי שומרת יבם קדמה היא זכתה וכו' אע"ג דמטלטלי לא משתעבדי מ"מ מהני תפיסה אטו מי נימא דמתני' דלא כר' עקיבא אמר רבא אמר רב נחמן והוא שתפס מחיים פי' דמהני תפיסה מחיים דבעל אפילו לר' עקיבא דההיא שעתא לא שייכא שבועה ולא קרינן ביה הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכיון דאין צריכין שבועה זכו במה שבידם ומתני' דלעיל גבי יבם כאילו תפסה בחיי הבעל דבמקום אחיו קאי הלכך קדמה היא זכתה ומיהו משמע בריש אלמנה לקמן דלא מהניא תפיסה לכתיבה אפילו מחיים דבעל כמו שאפרש בסמוך דהאי והוא שתפס מחיים בבעל חוב דוקא איירי ומ"מ יש ליישב פי' ר"ת דנהי דלא מהניא תפיסה מחיים דבעל משום דלא נתנה כתובה לגבות מחיים מ"מ כיון דתפיסה מחיים מהניא לב"ח ואפילו לר' עקיבא בחיי היבם נמי מהני תפיסה ובקונטרס פי' דלשון שאלה הוא וממתני' דלעיל לא מצי למפרך כדפרישית התם עכ"ל ז"ל: ומה שכתבו כדפרישית התם קאי אמה שכתבתי בשמם ז"ל בפירקין דלעיל בדבור המתחיל והתלושין מן הקרקע: