מלאכת שלמה על משנה קינים ג:ה
מלאכת שלמה על משנה קינים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Kinnim 3:5
Open in the reader →1חטאת שנתערבה בחובה. כלומר הא דתנינן לעיל בפ"ק חטאת שנתערבה בחובה אין כשר וכו' כצ"ל. בפי' רעז"ל. עוד בסוף פירושו ז"ל צ"ל הרי עולה אותו מנין שבחובה לפחות ממחצה כשר וכה"ג מפרשינן נמי וכן עולה שנתערבה בחובה ע"כ. אמר המלקט נראה שכן הוא ג"כ פי' הרמב"ם ז"ל אבל רבינו יצחק ב"ר אשר ז"ל פירשו בגוונא אחרינא וז"ל חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול כגון שמנה פרידין דחטאת שנתערבו בשמנה פרידין שחציין עולות וחציין חטאות הרי י"ב פרידין חטאת וד' פרידין עולה והקריב חציין למעלה וחציין למטה אותם שמנה שלמעלה כולן פסולין כי שמא כולן חטאות ואותם ח' שלמטה כשרין מהם ד' של חטאת וד' של עולה פסולין וזהו חובה שנים בחטאת כלומר שנתערבו ח' חטאות שם ובחובה אין כי אם ד' חטאות וגם זהו מנין שבחובה כשר שאין כשר שם אלא ד' חטאות ושמנה של חובה ד' פרידין עולה וד' פרידין חטאת ועשה י"ב למעלה וי"ב למטה מנין שבחובה כשר די"ב שלמעלה כולן פסולין שמא חטאות הם וי"ב שלמטה ד' פסולין שמא עולות הן וח' חטאות כשרים ממ"נ הרי חטאות כשרים במנין כל החובה בין עולה ובין חטאת ומיהו חטאת שנים בחובה אין ליישבו מענין חובה שנים בחטאת וכן תפרש הבבא שלאחריה. והר"ר אברהם ז"ל פירש חובה שנים בחטאת שהקנים שהיו סתומות שנים והחטאת שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול כי שמא שתי חטאות קרֵבן למעלה ועולה מן הסתומה ולמטה שתי חטאות ועולה חטאת שנים בחובה כלומר חטאת פי שנים שנתערבו בחובה שהיו החטאות ד' פרידין והחובה שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה המנין שבחובה כשר דהיינו
2[הגה"ה פי' דהיינו כל מנין שבחובה שהן שני פרידין] שתי חטאות דשלשה חטאות נעשו למעלה והם פסולין והשני חטאות ועולה נעשו למטה עכ"ל ז"ל. וביד שם פ"ח. וז"ל החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל נראה לפרש שגם החלוקה הראשונה נתערבה חטאת מבחוץ עם השלשה פרידין ולפי זה יכול לעשות שתי חטאות למטה ממה נפשך ומיירי באשה שלקחה ב' קנין סתמא ולא פירשה זה ללידתי וזה לזיבתי אלא הכל מעורב יחד ואינם מתפרשין אלא בעשית כהן וכן בחלוקה השניה שנתערבה חטאת אחת מבחוץ אינו כשר אלא חטאת אחת ממה נפשך ופי' חובה שנים בחטאת היינו שכשקרבה העולה נשארו שנים בחטאת כנגד החובה שהיא העולה שנשארה. וחטאת שנים בחובה היינו שכשקרבה החטאת נשארו שנים בחובה שהם העולות כנגד החטאת האחת שנשארו עכ"ל ז"ל. לשון החכם הר"ס ז"ל במשנה ו' משני מינין תביא שש. יש לדקדק דמדקתני סיפא נתנתם לכהן ואין ידוע וכו' הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה מכלל דרישא ידע הכהן מה עשה וא"כ אמאי צריך שש דהיינו ד' לנדרה ושתים תור ובן יונה לחטאת נחזי אנן אם הכהן עשה התורין למעלה תביא תור לחטאת ואם בני יונה עשה למעלה תביא בן יונה לחטאת וי"ל דמיירי שעשה תור ובן יונה למעלה ותור ובן יונה למטה ומספיקא צריכה להביא תור ובן יונה לחטאת וקל להבין אמנם בסיפא לא ידע כלל מה עשה ע"כ. בפי' רעז"ל אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה לשון הר"ס ז"ל כן פירש הרמב"ם ז"ל אבל בסמוך הוא סותר דבריו שפירש שתביא שתים ושתיהן חטאות וכן פי' רבינו יצחק בן יהודה שהעתיק פירושו ע"כ. בפי' רעז"ל ואם חובתה נעשית עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל קשה כיון שאנו מדברים בחובה סתומה לא שייך לומר נעשית עולה למטה וחטאת למעלה ע"כ. בפי' רעז"ל הגיה הרב הנזכר ז"ל וגם שני מינין צריך לחטאת לזווג לעולת חובתה לפי שאינה יודעת וכו'. בפי' רעז"ל ומביאה ג"כ שתים לחובתה אחד חטאת וא' עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל על זה. זה לקח ג"כ מפי' הרמב"ם ז"ל ואינו כן לפי הפירוש שהתחיל ועיקר הפירוש שתים לחובתה א' תור וא' בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת וצריכה להביא עולה ממינה ולפי שאינה יודעת אם תור אם בן יונה צריכה להביא תור ובן יונה ומביאה חטאת ממין שתרצה שמא לא עלתה לה חטאת שעשה הכל למעלה ונפסלה החטאת. ומ"מ אינה צריכה להביא משני מינין כ"א ממין שתרצה לזוגה עם אחת מן העולות שהקריב עתה למעלה זהו לדעת ת"ק דס"ל הכל הולך אחר החטאת אבל לדעת בן עזאי דס"ל הכל הולך אחר הראשון תביא שתים לחובתה אחד תור ואחד בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת והיא הראשונה או שמא עשה הכל למעלה ועלתה לה העולה והיא הראשונה וצריכה להביא לה שתי חטאות אחד תור ואחד בן יונה כדי לזוגה עם העולה שלא ידענו אם היא תור או בן יונה עכ"ל ז"ל: