מלאכת שלמה על משנה מכות ג:יד

1והקורא קורא אם לא תשמור. הא מיפשט פשוטא דבעי קרייה כדאמרי' (ביבמות) [בכריתות י"א] בקרת תהיה בקרייה תהא ולהכי קתני הכא והקורא ריב"ן ז"ל. בפי' רעז"ל והשלישי אומד על כל הכאה והכאה. אמר המלקט נראה לע"ד והשלישי אומר בריש צ"ל דאי גרסינן אומד בדלית היכן מצינו אמידה אחר שהתחילו להלקותו על כל הכאה והכאה ובהרמב"ם ז"ל ג"כ מצאתי בפירושו שכתוב ויאמר לו הכה כל זמן שמכה אם היה מספר ההכאות מספר הרבה יתעכב בקריאת שני הפסוקים האלה ואם הוא מספר מועט ימהר ויכוין כל מה שאפשר שישלים הקריאה כשתשלם ההכאה וחוזר לראש ע"כ. וכן כתב ג"כ בפי"ו דהלכות סנהדרין:

2וחוזר לתחלת המקרא מיירי בשלא צמצם להשלים המקראות בסוף המלקות אבל לכתחלה צריך לצמצם כדכתיבנא:

3ושמרתם את דברי הברית וגומ' וחותם והוא רחום יכפר עון וגו' וחוזר לתחלת המקרא כל זה מצאתי במשניות מוגהות שעבר עליו הקולמוס וכן במשנה שבירושלמי ליתיה אכן בתלמוד ירושלמי לא נמצא על הפרק הזה וגם בהרמב"ם ז"ל שם בהלכות סנהדרין ליתיה ותימה על רש"ל ז"ל ועל הרב בצלאל אשכנזי ז"ל שלא הגיהוהו. וגם בתוס' יום טוב כתוב כדברי. גם הרי"א ז"ל מחק וכתב לא מצאתי זה בכל הספרים:

4ואם מת וכו' ר"פ החובל:

5פטור מפני שמכהו ברשות כדתנן לעיל בפ' שני יצא האב המכה את בנו וכו' ושליח ב"ד:

6הוסיף לו וכו' פ' המניח (בבא קמא דף ל"ב:)

7נתקלקל בין ברעי בין במים פטור רבנן סברי אחד האיש ואחד האשה בין ברעי בין במים ורי יהודה סבר ברעי בין איש בין אשה ובמים דוקא אשה ור"מ פליג עלייהו בברייתא דבין איש בין אשה ברעי ולא במים: