מלאכת שלמה על משנה מעילה א:ג

1אימורי קדשים קלים פ' כל התדיר (זבחים דף צ') ובפ' התכלת (מנחות דף מ"ז.) וביד כולה מתניתין עד סוף הפרק ר"פ שני דהלכות מעילה. בפי' רעז"ל ואם יצאו לפני זריקת דמים וחזרו וזרק דמן ר אליעזר אומר וכו' כך נראה שצ"ל שכן הוא בפירוש רש"י ז"ל:

2אין מועלין בהן אפילו לאחר זריקה דלא מהניא בהו זריקה להכי למקבעינהו במעילה:

3ואין חייבין עליהם משום פגול דלא קבע להו הך זריקה בפגול דהוו להו כמי שלא נזרק עליהם הדם ולא קרבו כל מתיריהם:

4ומשום נותר דאין נותר אלא בבשר הראוי לאכילה בתוך זמנו כדכתיב ביום זבחכם יאכל וממחרת וגו' ומשום טומאת הגוף כדאמרינן במנחות הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה שאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה ואימורין דאיתרבו לטומאה מאשר לה' דומיא דבשר איתרבו דלאחר זריקה הוא דמחייב עלייהו ולא לפני זריקה והני לא אהנאי להו זריקה רש"י ז"ל שם פ' כל התדיר. והתם בגמרא מפרש רב פפא דאי בדהדר עיילינהו קודם זריקה כ"ע ל"פ דאהנאי להו זריקה דלא נפסלו ביוצא. כי פליגי בדאיתנהו אבראי בשעת זריקה ובהא פליגי דמ"ס אין זריקה מועלת ליוצא ומ"ס זריקה מועלת ליוצא ולא הויא מילתא דרבינא בר שילא דכתיבנא לה שם פ' כל התדיר סימן ג' כמילתיה דר' אליעזר גרידא ודלא כר' עקיבא. ובגמ' בעי למה ליה לתנא לאשמועינן פלוגתא דר"א ור"ע בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים כיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך. ומשני צריכא דאי אתמר בקדשי קדשים ה"א בהא קאמר ר' אליעזר מועלין בו משום דזריקה כתקנה בלא פיסול מפקא מידי מעילה. שלא כתקנה כגון ליוצא לא מפקא מידי מעילה. אבל לאתויי אימורי קדשים קלים למעילה דהיינו לחומרא אימא מודי ליה לר"ע קמ"ל דבהא נמי פליגי. ואי אתמר גבי קדשים קלים ה"א גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן דאפילו זריקה שלא כתקנה דין הוא דמייתא לידי מעילה להחמיר. אבל קדשי קדשים דלאפיקי הוא אימא שלא כתקנה לא מפקא מידי מעילה קמ"ל: