מלאכת שלמה על משנה מעילה א:ד
מלאכת שלמה על משנה מעילה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Meilah 1:4
Open in the reader →1כיצד קדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין באימורים ובבשר ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא לאהר זריקת דמים וכו' כך נמצא בקצת ספרי יד:
2על זה ועל זה חייבין וכו' כמו שפירשו רעז"ל פירשו רש"י וגם תוספות ז"ל. אבל הרמב"ם ז"ל כו' ומה שאמר על זה ועל זה ר"ל בין לפני זריקה בין לאחר זריקה ולפירושו לא שייכא ההיא גירסא שכתבתי שנמצאת בקצת ספרי יד. ועוד קשה לפירושו דבשלמא בקדשי קדשים משכחת קולא וחומרא כמו שפירש הוא עצמו ז"ל קולא פיטור הבשר מן המעילה אחר הזריקה. חומרא שהוא מעמיד האימורים למעילה כמו שהיו. אבל בקדשים קלים היכי משכחת לה כולו להחמיר. ושמא כיון דלא משכחת קלא היינו כולו להחמיר שהאימורין הוא דמועלין בהן משנזרק הדם אבל הבשר בהתירו עומד. ובתלמוד אפילו המוגה ע"י הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל כתוב כאן נמצא מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר ובסיפא דמתניתין אינו כתוב רק נמצא מעשה דמים בקדשים קלים כולו להחמיר. ובין כך ובין כך קשה לע"ד נמצא דקתני למעוטי מאי דהכי דייק בגמרא בפ"ק דחולין גבי הא דתנן התם נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה וכו' כמו שכתבתי שם סימן ד'. אכן בספר כריתות בשער ב' דלשון למודים בדף מ"ב נראה דכל היכא דאיכא לדקדק דייקינן ואי ליכא לדקדק לא דייקינן דאורחא דמשנה בכל דבר שיש בה שני הפכים לומר נמצא כדי שלא נשכח אחד מן ההפכים ולא נשגה בהם שיש בכולם ק"ו לומר שאין אחד מן ההפכים ראוי כמו שעשה פ"ק דחולין גבי תורין ובני יונה פרה ועגלה כהנים ולוים וכן כולם ע"כ. פירוש דגרסינן בברייתות התם בחולין נמצא כשר בעגלה כסול בפרה וכו' נמצא כשר בתורין וכו' נמצא כשר בכהנים וכו':
3ובקדשים קלים כולו להחמיר כיצד קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין לא באימורים ולא בבשר ואין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא לאחר זריקת דמים מועלין באימורים ואין מועלין בבשר כך צ"ל. ובגמרא דייק מעילה הוא דליכא לישראל האוכלו הא איסורא איכא ואמאי והא ממונא דבעלים הוא וכי היכי דדייקינן הכא הא איסורא איכא ה"נ דייקינן בסיפא דרישא גבי קדשי קדשים אין מועלין בבשר מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא לכהן האוכלן ואמאי והא ממונא דכהן הוא ותרץ ר' חנינא דאה"נ דאיסורא איכא דמיירי בבשר שיצאו חוץ למחיצתו ושוב נזרק הדם ור"ע היא דאמר זריקה מועלת ליוצא ואשמועינן דע"כ ל"ק ר"ע זריקה מועלת ליוצא אלא להוציאו ממעילה ולאקבועי בפגול או נויתר וטמא ולהביאו לשריפה ולא לאלתר כמו שאר קדשים פסולין אלא בעיבור צורה דלהכי מהניא ליה זריקה דמשויא ליה כאילו לא יצא וה"ל כפסולו מחמת דבר אחר ואינו נשרף לאלתר אלא עד שתעובר צורתו אבל לענין להתירו באכילה לא אמר שתהא זריקה מועלת והיינו דקאמר איסורא איכא דאסירא באכילה משום יוצא. ועיין בספר קרבן אהרן פ' ויקרא בדבורא דחטאות ראש פרק עשרים: