מלאכת שלמה על משנה מעילה ב:ט

1הקומץ והלבונה וכו' פ"ק דשבועות דף י"א. ותוספות פרק הקומץ רבה (מנחות דף כ"א.) ורש"י ז"ל פ' הוציאו לו (יומא דף מ"ח.) וע"ש בתוספות שנתנו טעמים לשבח אמאי לא פשיט ומוכיח התם ממתניתין דהכא דקתני בהדיא דקטרת דיום הכפורים נפסלת בלינה וחלקו ותרצו כמה תירוצים חד מינייהו דאיכא למימר דהכא מיירי בקטרת דכל השנה דחשיבא קדוש כלי דידה לאפסולי בט"י ובמחוסר כפורים ובלינה מדקתני קדשן בכלי אלמא דאיירי בההיא שהיא צריכה כלי כדי לקדשה קדוש גמור אבל קטרת דיום הכפורים דלא חשיבא קדוש כלי דידה דמן הדין הוה לן למימר שלא תהא בכלי אלא ניעייל בחפניו אלא משום דלא אפשר כדאיתא התם וכתבתיו שם ראש אותו פרק אימא דלא תפסל בלינה בקדושת כלי דידה דאדרבה טפי הוה עדיף בלא כלי אלא משום דלא אפשר אבל מההיא דהוסיף ר"ע על הסלת והקטרת וכו' דתנן בר"פ בתרא דעדויות מייתי ראיה שפיר דמדקתני קטרת סתמא משמע בכל מיני קטרת מיירי ע"כ. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סי' ל"א:

2ומנחת נסכים אי מיירי בבאה בפני עצמה כדאמרינן התם ס"פ ב"ש דזבחים מביא אדם זבחו היום ונסכיו מכאן עד עשרה ימים אתיא ככולי עלמא דאין לה מתירין ואי בבאה עם הזבח פלוגתא דר"מ ורבנן בס"פ ב"ש ר"מ סבר פגול ורבנן סברי לא פגול ואתיא מתניתין כרבנן. ובלינה דקתני אי מיירי בבא עם הזבח ר"ל שקיעת החמה ובתמורה חשיב ליה דברים שדרכן ליקרב ביום ואי בבאה בפני עצמה מוכח בתמורה פ' יש בקרבנות דקריבה אפילו בלילה ועמוד השחר פוסלתו וא"כ נצטרך לפרש לינה עמוד השחר תוס' ז"ל:

3קדשו בכלי הוכשרו ליפסל וכו' לא נקט קדשו בכלי משום קומץ דמעיקרא נמי קודם שנתן הקומץ בכלי לקדשו הוכשר ליפסל בט"י שכבר הוקדש בכלי ראשון עם כל המנחה כולה קודם שקמץ ותנן לעיל בסמוך המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בט"י אלא אגב אינך דנקט קדשו בכלי נקט ליה. ושם בשבועות כתבו עוד והא דתנא קומץ בהדי הנך משום סיפא דקתני וחייבין משום נותר וטמא דקאי אכולהו ע"כ. עוד כתבו שם דהא פשיטא לן שאין קטרת נפסלת בלינה משעת נתינה במכתשת שהרי היו עושין אותה בתחלת השנה לצורך כל השנה וקדשו בכלי דהכא דאקטרת היינו כלי דבשעת הקטרה דומיא דקומץ ולבונה ושאר השנויים כאן עמה. ואי לאו מתניתין דהכא ה"א דאין שייך בקטרת פיסול לינה כלל ע"כ. והתם נראה דמסיק דאפילו תימא דמכתשת קדשה קדושת הגוף ובלינה היינו טעמא דלא מיפסלא לפי שאינה משנה את מראיתה ומיהו משקדשה בכלי ליקרב גזור בה רבנן פיסול דילמא אתי לאכשורי בשאר המתקדשים בכלי ע"ש:

4ופיגול אין בהן. דכולן אין להם מתירין וכל דבר שאין לו מתירין אין חייבין עליו משום פיגול תוס' ז"ל וכמו שפירש רעז"ל וצ"ע לע"ד מה מחדשין על לשון המשנה:

5זה הכלל כל שיש לו מתירין עי' בתוי"ט ד"ה כל שיש וכו' ולשון רש"י ז"ל וכו' אכן בתלמוד המוגה כתוב בפירש"י ז"ל כגון עולת העוף ועולת בהמה ופרים ושעירים הנשרפים דדמן מתירן למזבח ע"כ אלא שמנוקד על מלות ועולת בהמה:

6וכל שאין לו מתירין כיון שקדש בכלי וכו' עד ופיגול אין בו פירוש דבעינן דומיא דשלמים מה שלמים דיש להם מתירין חייבין עליהם משום פיגול דעיקור פיגול בשלמים כתיב אף [כל] דיש להם מתירין לאפוקי אלו דהן מתירין עצמן תוס' הר"ף ז"ל:

7וכל שאין לו מתירין וכו' עד ומשום טמא יליף לה בברייתא בגמ' מקרא דכתיב אל הקדשים אשר יקדישו וטומאתו לרבות כל הני יכול יהו חייבין על דבר שיש לו מתירין משום טומאה נזיד קודם שיקרבו מתיריו ואותם שאין להם מתירין יהו חייבין עליהם ג"כ משום טומאה מיד קודם שיקדשו בכלי ת"ל אשר יקרב ויקרב היינו נוגע דכי יגע מתרגמינן ארי יקרב וא"ר אליעזר וכי יש נוגע שהוא חייב כרת אלא מאי יקרב משיוכשר ליקרב הא כיצד כל דבר שיש לו מתירין אין חייבין עליו עד שיקרבו מתיריו וכל דבר שאין לו מתירין אין חייבין עליו עד שיקדש בכלי שאז הוכשרו ליקרב. וביד פי"א דהלכות פסולי המוקדשין סימן י"ב ט"ז י"ז: