מלאכת שלמה על משנה מקואות ה:א

1מעין שהעבירו וכו'. ואיתה לרישא דמתני' בפסקי הרא"ש ז"ל פ' מרובה דף קל"ז. ובתשובותיו ז"ל כלל ל' סי' ב' ושם כתב מה שפירש רעז"ל דהאי שוקת הוא כלי ולא שוקת שבסלע דא"כ אף בתוכו כשר להטביל והאריך. ועי' על דבריו ז"ל בב"י יו"ד סי' ר"א דף רל"ו ע"ג ובדף רל"ז ע"א וע"ג וע"ד משא ומתן בין הרב ז"ל ובין מהר"ר יוסף טיטסאק ז"ל:

2כשר חוצה לה. כ' הרא"ש ז"ל וז"ל כשרים המים היוצאים מן השוקת כו'. גם בס' הלבוש סי' ר"א סעי' ח' הביא פי' הרא"ש ז"ל לפסק הלכה:

3העבירו ע"ג בריכה. וכתוב בב"י שם סי' ר"א דף רל"ח ע"ד בשם מהר"י קולין ז"ל בשרש קט"ו וקכ"ו נלע"ד דאע"ג דקאמר מתני' דמעין שהפסיקו הרי הוא כמקוה היינו דוקא היכא שנחו המים במקוה וכבר נעשו אשבורן אלא שאתה בא להחשיבו כמעין ע"י חבורו למעין ומש"ה דין הוא כשהופסק ממנו שחזר לדין מקוה אבל היכא דאכתי לא נייחי מיא באשבורן אלא עדיין חיים וזוחלין מכח נביעת המעין אע"פ שהופסקו מהמעין מ"מ שם מעין עליהם עדיין מצד עצמן כיון דאכתי חיים וזוחלין הן ולא פקע חיותן מינייהו והביא ראיה מההוא דתנן גל שנתלש ובו מ' סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים ופשיטא שאין לך הפסקה מן המעין גדולה מזו שנתלשה הגל מן הים והולך למרחוק וכן אין לך זחילה גדולה מזו שאין כאן אשבורן כלל וכי היכי דלא יקשה מההיא דמעין שהפסיקו צריך לחלק דטעמא דגל משום דאכתי לא נייחי מיא דגל כדפרישית לעיל עכ"ל ז"ל:

4והפסיקו הרי הוא כמקוה. לשון הרמב"ם ז"ל בחבורו היו מימיו נמשכין לתוך בריכה שהיא מלאה מים ונקוין שם הרי אותה בריכה כמקוה היה יוצא חוץ לבריכה ה"ז פסול לזבין ולמצורעים וכו' וכתב מהרי"ק ז"ל ונראה שמפ' רבינו דמתני' בבריכה מלאה מי מקוה עסיקי' והא דקתני והפסיקו היינו לומר שמי המעין היו יורדין לבריכה ולא היו יוצאים חוצה לה ולפיכך הרי הוא כמקוה דכיון דאין מי המעין נמשכין ויוצאין מן הבריכה אע"פ שעדיין קלוח מי המעין יורדין לתוכה אינם מעלין את המים שבתוך הבריכה מדין מקוה ואם אח"כ המשיכו כלומר שעשה שימשך ויצא מהצד האחר פסול לזבים וכו' עד שידע שיצאו ממנו המים הראשונים שירדו מן המעין לבריכה דכיון שנקוו בבריכה פסק מינייהו שם מים חיים ולפיכך פסולין לזבין וכו' ומ"מ דינם כמעין לענין טבילה שמאחר שמי המעין נכנסין לה ויוצאין ממנה מעלין הם את המים שבבריכה להיות כמעין עכ"ל ז"ל והילך פי' הרמב"ם ז"ל במתני' העבירו ששם המים של המעין ירדו לתוך הבריכה ויתקבצו בה ולא יצאו ממנה הנה דין זאת הבריכה והמקוה שוה ואם יהיו מי המעין המגיעין לבריכה נכנסין מצד זה ויצאו מצד אחר הנה מקום הבריכה פסול עתה לזבים וכו'. וכתוב בב"י יו"ד סימן ר"א דף רל"ח ע"ג ומיהו מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה משמע דבלא היו בבריכה מים קודם שהעביר המעין עליה אלא היינו לומר שעל ידי העברת המעין עליה היא מלאה מים וצ"ע והראב"ד ז"ל פירשה בספר בעלי הנפש להא דהעבירו ע"ג בריכה בבריכה ריקנית שמלאה ממי המעין ואפ"ה קאמר דאם הפסיקו הרי הוא כמקוה ע"כ: