מלאכת שלמה על משנה מקואות ה:ב
מלאכת שלמה על משנה מקואות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot 5:2
Open in the reader →1העבירו ע"ג כלים. שהעביר המעין ע"ג דופני הכלים מבחוץ ואפ"ה קאמר ר' יוסי דהרי הן כמקוה כלומר שנפסל מלטהר בזוחלין ובכל שהוא וכן פוסל טבילה ע"ג ספסל גזרה אטו תוך כלי כן פירשו הרמב"ם והרא"ש ז"ל אבל הר"ש ז"ל פי' ע"ג כלים נקובין דאי לאו הכי מ"ש משוקת:
2ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל. פי' בערוך ערך ספסל שהוא כאילו טבל בכלי. והאריך כסף משנה על בבא זו בסוף פרק ראשון דהלכות מקואות. ומפ' שם אליבא דהרמב"ם ז"ל דמתני' דקתני ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל מיירי בשכל מי המעין אינם עוברים אלא על הספסל וחוצה לו מן הצדדין אין מי המעין כלל שאז אילו היה כלי שיש לו בית קבול היו נפסלין מלטבול אפי' במים שנמשכין מן הכלי ולחוץ וכדתנן מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסיל וטעמא משום דהוו מים שאובים והשתא שכלי זה אין לו בית קבול אינו נפסל ומ"מ גזור רבנן שלא יטבלו על הכלי עצמו אע"פ שאין לו בית קבול גזרה אטו כלי שיש לו בית קבול אבל אם לא היו כל מי המעין עוברין על הספסל ליכא למיגזר כלל דהא אפי' היה כלי שיש לו בית קבול כיון שקצת המים יוצאים חוץ לספסל לא נתבטל דין מעין מן המים הנמשכין מן הכלים ולחוץ מפני שהן מחוברין למעין כשר מן הצד וכדתנן גבי מעין שהעבירו ע"ג השוקת העבירו ע"ג שפה כל שהוא כשר הלכך כשהוא כלי שאין לו בית קבול כספסל וכיוצא בו א"נ כלי שיש לו בית קבול אלא שאין המים עוברים מתוכו כי אם מאחוריו כגון שהוא כפוי על פיו מותר לטבול אפי' על גביו ועוד י"ל דהא דתנן שלא יטביל ע"ג ספסל דוקא הוא לומר דע"ג כלים שאין להם בית קבול אין מטבילים גזרה אטו כלים שיש להם בית קבול שיבואו להטביל בתוכם דלא יחלקו בין כלים לכלים אבל ע"ג אחורי כלים שיש להן בית קבול לא גזרי' דכיון שהכלים שיש להן בית קבול דרך להעמידן ופיהם למעלה ואלו כפויין על פיהן מידע ידוע לרואים ששינו להניחן כך מפני שאם היו מונחים כדרכן היה אסור לטבול בהן ומתני' דייקא כשיטה זו דקתני רישא ע"ג כלים או ע"ג ספסל ובסיפא קתני ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל ושבקינהו לכלים לומר דע"ג כלים שיש להם בית קבול מותר להטביל דלא גזרינן בגבן אטו תוכן מטעמא דפרישית א"נ י"ל דע"ג ספסל דסיפא אכולה מילתא דר' יוסי קאי לומר דהא דקאמר ר' יוסי הרי הוא כמקוה וכן מאי דקאמר שלא יטביל על גבן היינו דוקא ע"ג ספסל וכיוצא בו כלים שאין להם בית קבול אבל ע"ג אחורי כלים שיש להם בית קבול הרי הוא כמות שהיה וגם מטבילין על גבן ומטעמא דפרישית ורישא נקט ע"ג כלים לומר דר' יהודה משוה ע"ג כלים לע"ג ספסל אבל לר' יוסי לא איצטריך למנקט ע"ג כלים לגבי ספסל דהא מוחלקים הם לגמרי ולשיטה זו ניחא שלא כתב רבינו דין העבירו ע"ג כלים שיש להם בית קבול לענין דהרי הוא כמקוה כמו שכתב בע"ג ספסל עכ"ל ז"ל בקיצור. ועי' בהר"ן ז"ל בסוף הלכות נדה בפ' שני דשבועות דף ש"ח ע"א שכ' שדקדק מכאן הראב"ד ז"ל שאם טבלה ע"ג כלי עץ אפילו דיעבד לא עלתה לה טבילה דהא תנן הכא ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל אלמא כל שהוא למדרס כספסל וכן נמי שאר כלים שמקבלים טומאה לא מהניא בהו טבילה משום גזרת מרחצאות דליכא למימר דטעמא משום דבעיתא דהא לאו באדם עסקינן הכא אלא בכלים אבל ע"ג כ"ח שאינו מטמא מגבו ולא חזי למדרס דליכא משום גזרת מרחצאות או ע"ג בקעת עבה דלאו בת קבולי טומאה לכתחלה לא תטבול משום דבעיתא כדאיתא בגמ' אבל אם טבלה בדיעבד שפיר דמי ע"כ בשנוי לשון קצת: