מלאכת שלמה על משנה מקואות ז:א

1והטיט הנרוק. פירוש אפילו נרוק וכן בטור שם והטיט שהוא עב קצת אפי' יש בו רכות. שיכולים להריקו מכלי אל כלי ע"כ. והעלו התוס' וגם ה"ר שמשון ז"ל דטיט הנרוק נמי אפי' בשעה שמצטרף להשלים מ"מ אין מטבילין בו וכדתנן לעיל ס"פ שני מקוה שיש בו מ' סאה מים וטיט ר' אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר' יהושע אומר במים ובטיט באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד א' מודה ר' יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו וכו'.

2משמו שאמר להם. מ"מ שהיה אומר להם צאו:

3נפל מהם סאה לתוכו העלוהו. כך צ"ל. וי"ס העלתו בתי"ו וגרסא נכונה היא. וכתב הרמב"ם ז"ל אפי' הביא מ' סאה שלג בתחלה והניחן בעוקא ורסקן שם ה"ז מקוה שלם וכשר ע"כ ונלע"ד דונפל מהם סאה לתוכו דקתני במתני' להשלים המקוה לאו דוקא דהא בעי' ב' סאים שלג או יותר כדי שיצא מהם סאה מים וכן זה שכתבתי בשם הרמב"ם ז"ל מ' סאה שלג נלע"ד דלאו דוקא אלא דמתני' נקט סאה משום פסול דודאי דבסאה אחת שלג איכא טפי משלשה לוגין וסרכא דלישנא דנקט במתני' נקט ג"כ הרמב"ם ז"ל גם בדין זה שכתב ז"ל. והילך כל הלשון אשר שם בב"י בדף רמ"א עמוד ד' וא"ת הנך כולהו דקאמר מעלין ולא פוסלין כיון דחשיב להו מיא לאשלומי מ"ט לא פסלי בשאובין התם משום דהוו דבר שאין עושין ממנו מקוה לכתחלה אלא אצטרופי בלחוד הוא דמצטרפי לרובא דכשרים ומש"ה אין פוסלין בשאובה מ"ט מקוה מים הוא דאתקש למעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אבל שאר משקים לא אתקוש הלכך שאר משקין בשנוי מראה הוא דפסלי משום דמתחזי כמקוה של שאר משקים אבל משום שאובין לא והנך כולהו כיון דליכא בהו שנוי מראה פיסול שאובה נמי ליכא וא"ת לאנשי מידבא משום ר' ישמעאל הרי עושין מן השלג מקוה לכתחל' ואפ"ה כי נותנו בידים כשר התם לכשיתפשר קאמר וכשנפשר מילתא אחרינא הוא וממילא קא הוה מקוה ע"כ. והרז"ה ז"ל כתב על זה אנו תמוהין מהיכן למד שבמדידה עשו אנשי מידבא את המקוה או שהביאו את השלג בכלים שמא בידיהם משכו והוליכוהו עם הקרקע עכ"ל ולבסוף דבריו כתב הלכך אין לנו מאותו מעשה שום ראיה לומר שאין השאובה פוסלת בשלג ונראה לי שדינו כדין המים בין לפסול בין להכשיר ע"כ ורבינו יעקב ז"ל השמיט גליד משום דמדין ברד וכפור הוא נלמד אבל מלח איני יודע למה השמיטו ע"כ: