מלאכת שלמה על משנה מקואות ז:ג

1הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים ושינו את מראיו כשר. וכל שכן אם נשתנה מראה מי המקוה מחמת עצמו שהוא כשר כמו שפסק הרמב"ם ז"ל בספ"ז דהלכות מקואות. וכתוב בב"י שם בי"ד סי' ר"א שכתב הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש למדנו מכאן שאין שנוי מראה פוסל עד שיתערב בו גוף המשקה והיא משנה את מראיו אבל אם שרה בו סמנים או אוכלין ונשתנו מראיו כשר שהרי הדיח בו סלי זיתים וענבים אינם פוסלים בשנוי מראה מפני שאין בהם מגוף הדבר המשנה את מראיו וכן מי הצבע אין בהם כי אם שריית סמנים בלבד ופוסלין בג' לוגין משום דמיא דצבעא מיקרו עוד למדנו מכאן שאין לשנוי מראה שיעור אלא אפילו מלוג א' נשתנו מראיו פסול ע"כ:

2ר' יוסי אומר מי הַצֶבַע. נלע"ד מאן דגריס מי הַצֶבַע הצד"י בסגול לא משתבש ומאן דגריס נמי מי הצבע הצד"י בפתח לא משתבש. ובגמ' פ"ק דמכות דף ד' פריך מהכא דקתני מי הצבע פוסלין אותו בג' לוגין לרב דאמר ג' לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו ומשני התם מיא דצבעא מיקרו הכא חמרא מזיגא מיקרי:

3ימתין לו. אית דלא גרסי מלת לו. ובירושל' פ' שני דערלה משמע דגרסי' ר"מ אומר וכו' וטעמא דר"מ משום שאיבה נכרת ואתיא דר"מ כב"ש כמה דב"ש אמרין אף מטמא מי שיש בו כח להחמיץ ולעשות רושם בעיסה הכא נמי כיון דעושה רושם במים נראה כולו כשאוב וכן היא הגרסא ג"כ בירושלמי כתיבת יד. ובת"כ פרשה ט' ג' מחלוקות בדבר ר"מ ור' יהודה ור' יוסי כדפי' שם ספר קרבן אהרן: